About LiorR

המחבר עדיין לא עדכן פרטים.
So far LiorR has created 3 blog entries.

חוק זכות יוצרים

פרק א': פרשנות

הגדרות
  1.  בחוק זה –

           "זכות יוצרים" – כמשמעותה בסעיף 11;

           "זכות מוסרית" – כמשמעותה בסעיף 46;

           "טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;

           "יצירה אדריכלית" – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור;

           "יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;

           "יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

           "יצירה משותפת" – יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה;

           "יצירה ספרותית" – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;

           "יצירת פיסול" – לרבות תבנית או מודל של פסל;

           "יצירת צילום" – לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק מיצירה קולנועית;

           "יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית;

           "לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

           "מפיק", לעניין יצירה קולנועית או תקליט – מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי העניין;

           "עותק מפר" – עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בניין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה:

(1)   עותק שנעשה בישראל בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1);

(2)   עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11(1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשותו של בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב לעותק מפר;

           "פרסום", של יצירה – הוצאה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשותו של בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית;

           "תוכנת מחשב" – תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת;

           "תקליט" – טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית;

           "השר" – שר המשפטים.

מקום הפרסום לראשונה
  1. 2. בחוק זה יחולו הוראות אלה לעניין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:

(1)  יצירה שפורסמה בכמה מדינות בתוך שלושים ימים מיום שפורסמה לראשונה – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו-זמנית;

(2)  יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית – יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל.

פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים

ייחוד הוראות החוק
  1. 3. לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.
היצירות שבהן יש זכות יוצרים
  1. 4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:

(1)   יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;

(2)   תקליט;

ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.

           (ב)  לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

היקף זכות היוצרים ביצירה
  1. 5. זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך ביטוים תחול זכות היוצרים:

(1)  רעיון;

(2)  תהליך ושיטת ביצוע;

(3)  מושג מתמטי;

(4)  עובדה או נתון;

(5)  חדשות היום.

פרסומים רשמיים
  1. 6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.
מדגמים
  1. 7. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים והמדגמים, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי.
זיקה לישראל
  1. 8. (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)(1), בהתקיים אחד מאלה:

(1)   היצירה פורסמה לראשונה בישראל;

(2)   בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים –

(1)   ביצירה קולנועית – גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל;

(2)   ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר – גם אם היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין, ממוקמים בישראל.

           (ג)   זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד – מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11(1), (5) ו-(7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל.

זכות יוצרים לפי אמנה בין-לאומית
  1. 9. נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנת זכות יוצרים, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר לקבוע, בצו, כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם.
שמירה על הדדיות
  1. 10. מצא השר שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, רשאי הוא, באישור הממשלה, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף.

פרק ג': מהות זכות היוצרים

זכות יוצרים מהי
  1. 11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:

(1)  העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;

(2)  פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;

(3)  ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;

(4)  שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;

(5)  העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;

(6)  עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;

(7)  השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

העתקה
  1. 12. העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות –

(1)  אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר;

(2)  עשיית עותק תלת-ממדי של יצירה דו-ממדית;

(3)  עשיית עותק דו-ממדי של יצירה תלת-ממדית;

(4)  העתקה ארעית של היצירה.

ביצוע פומבי
  1. 13. ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות מכשיר.
שידור
  1. 14. שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור.
העמדה לרשות הציבור
  1. 15. העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.
עשיית יצירה נגזרת
  1. 16. עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד.
השכרה
  1. 17. (א) השכרה של יצירה היא השכרת עותקים פיזיים של היצירה לציבור, לצורכי מסחר, למעט השכרה של תוכנת מחשב או של תקליט המהווים חלק בלתי נפרד מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי.

           (ב)  לעניין סעיף קטן (א), השכרה על ידי ספריה ציבורית או ספריה של מוסד חינוך, אינה בגדר השכרה לצורכי מסחר; השר רשאי לקבוע סוגי ספריות ציבוריות וסוגי מוסדות חינוך, שהוראות סעיף קטן זה יחולו עליהם.

פרק ד': שימושים מותרים

שימושים מותרים
  1. 18. על אף הוראות סעיף 11, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה, ולעניין הפעולות המפורטות בסעיף 32 – בתמורה ובהתאם להוראות אותו סעיף.
שימוש הוגן
  1. 19. (א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

           (ב)  לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1)   מטרת השימוש ואופיו;

(2)   אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)   היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)   השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

           (ג)   השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן.

שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או מינהליים
  1. 20. שימוש ביצירה בהליכים משפטיים או בהליכים מינהליים לפי דין, לרבות דיווח על הליכים אלה, מותר בהיקף המוצדק בשים לב למטרת השימוש כאמור.
העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור
  1. 21. (א) העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור לפי חיקוק, מותרת למטרה שלשמה הועמדה לעיון הציבור, ובהיקף המוצדק בשים לב למטרה האמורה.

           (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי יצירות שנמסרו לפי חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000.

שימוש אגבי ביצירה
  1. 22. שימוש אגבי ביצירה בדרך של הכללתה ביצירת צילום, ביצירה קולנועית או בתקליט, וכן שימוש ביצירה שבה הוכללה היצירה כאמור, מותר; לעניין זה, הכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית, לרבות המילים הנלוות אליה, או של תקליט שבו היא טבועה, ביצירה אחרת, לא תיחשב לשימוש אגבי.
שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי
  1. 23. שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.
העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה
  1. 24. (א) העתקה של תוכנת מחשב לצורכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב; מי שמחזיק עותק כאמור ישמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר.

           (ב)  העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, מותרת, אם הדבר נחוץ לשם שימוש בתוכנה.

           (ג)   העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב, למטרות אלה ובהיקף הדרוש לכך:

(1)   שימוש בתוכנת המחשב למטרות שלשמן נועדה, ובכלל זה תיקון שגיאות בתוכנת המחשב או התאמתה למערכת מחשב או לתוכנת מחשב אחרת;

(2)   בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות באבטחת המידע והגנה מפניהן;

(3)   השגת מידע הדרוש לצורך התאמת מערכת מחשב או תוכנת מחשב אחרת, המפותחת באופן עצמאי, כך שתוכל לפעול עם תוכנת מחשב זו.

           (ד)  הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על העתקה של תוכנת מחשב או עשיית יצירה נגזרת ממנה, כאמור באותו סעיף קטן, אם במידע שהושג במהלכה נעשה שימוש כמפורט להלן, או שהיה אפשר לגלותו, בנקל, גם בלעדיהן:

(1)   המידע הועבר לאדם אחר, למטרה שונה מהמטרות האמורות בסעיף קטן (ג);

(2)   המידע שימש לצורך יצירת תוכנת מחשב אחרת המפרה את זכות היוצרים בתוכנת המחשב.

           (ה)  בסעיף זה , "עותק מורשה", של תוכנת המחשב – עותק של תוכנת המחשב שנעשה על ידי בעל זכות היוצרים בה או ברשותו.

הקלטה לצורכי שידור
  1. 25. (א) הקלטה של יצירה בידי מי שרשאי לשדרה, מותרת אם היא נעשית לצורך שימוש בשידוריו בלבד.

           (ב)  מי שהקליט יצירה לפי הוראות סעיף קטן (א) ישמיד את ההקלטה עד תום שישה חודשים מיום שידורה הראשון או עד למועד מאוחר יותר הקבוע לפי כל דין, או עד למועד מאוחר יותר שעליו הסכים עם בעל זכות היוצרים ביצירה שהוקלטה כאמור.

           (ג)   על אף הוראות סעיף קטן (ב), שמירת הקלטה מותרת –

(1)   למטרות ארכיון;

(2)   לעניין מי שרשאי לשדר את היצירה – כל עוד הוא רשאי לעשות כן.

העתקה זמנית
  1. 26. העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו.
יצירה אמנותית נוספת על ידי היוצר
  1. 27. עשיית יצירה אמנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אמנותית קודמת, וכן כל שימוש ביצירה החדשה כאמור, מותרים ליוצר של היצירה האמנותית הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה אינה מהווה חזרה על עיקרה של היצירה הקודמת או חיקוי שלה.
שיקום והקמה מחדש של בניינים
  1. 28. שימוש ביצירות אלה מותר לצורך שיקום או הקמה מחדש של בניין או של מבנה אחר:

(1)  היצירה האדריכלית שהיא הבניין או המבנה האמורים, או המודל שלהם;

(2)  השרטוטים והתכניות ששימשו, ברשות בעל זכות היוצרים בהם, להקמת הבניין או המבנה האמורים, בעת שהוקמו.

התאמת יצירה לאדם עם מוגבלות

(תיקון מס' 2)
תשע"ד-2014

28א.   (א)  בסעיף זה –

           "אדם עם מוגבלות" ו"הנציב" – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות;

           "ארגון" – כל אחד מאלה:

(1)   מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות, מתן שירותי רווחה לאנשים כאמור או הנגשת מידע בעבורם;

(2)   משרד ממשרדי הממשלה;

(3)   מוסד חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29;

           "חוק שוויון זכויות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

           "יצירה מותאמת" – יצירה במתכונת המותאמת לשימושו של אדם עם מוגבלות.

           (ב)  עשיית פעולה ביצירה שאינה נגישה באופן הולם לאדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו, או בעותק של יצירה כאמור, לשם הפיכתה ליצירה מותאמת, מותרת בתנאים אלה:

(1)   עושה הפעולה, בעצמו או באמצעות אחר, הוא אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן ומתקיימים התנאים כמפורט באותן פסקאות:

(א)   ארגון, ובלבד שהפעולה נעשית שלא למטרת רווח, ובכל אחד מהעותקים של היצירה המותאמת (בסעיף זה – עותק מותאם) מצוין כי העתקה או העברה של העותק המותאם בניגוד להוראות חוק זה מהווה הפרה של זכות היוצרים;

(ב)   אדם עם מוגבלות או מי מטעמו, ובלבד שהפעולה נעשית לשימושו הפרטי של אדם עם מוגבלות;

(ג)    מי שמוטלת עליו חובה לפי חיקוק לבצע התאמות נגישות ביצירה, ובלבד שהפעולה ביצירה נעשית בהיקף ובמידה המתחייבים מהוראות החיקוק ומתקיימים התנאים שבפסקת משנה (א);

(2)   לעושה הפעולה יש גישה חוקית ליצירה או לעותק שלה;

(3)   השינויים ביצירה אינם עולים על הנדרש לשם התאמתה לאנשים עם מוגבלות;

(4)   לא ניתן להשיג עותק מותאם בתנאים סבירים; בחינת תנאים סבירים לעניין זה תיעשה בהתחשב, בין השאר, במחיר השוק של עותק חוקי של היצירה, שעשייתו מותרת לפי הוראות חוק זה, במקום הימצאו של עותק מותאם ובכמות העותקים הזמינים שלו.

           (ג)   העתקה של יצירה מותאמת שנעשתה לפי הוראות סעיף זה מותרת לארגון בלבד; ארגון רשאי להעביר עותק מותאם, ללא כוונת רווח, לכל אחד מאלה:

(1)   אדם עם מוגבלות בישראל או ארגון אחר;

(2)   אדם עם מוגבלות מחוץ לישראל או ארגון חוץ; ואולם לא יעביר ארגון עותק מותאם לאדם או לארגון כאמור אם ידע או היה עליו לדעת כי לאחר העברת העותק המותאם ייעשה בו שימוש בעבור מי שאינו אדם עם מוגבלות; לעניין זה, "ארגון חוץ" – גוף הפועל ללא כוונת רווח מחוץ לישראל, שאחת ממטרותיו או אחת מפעילויותיו העיקריות היא חינוך או הכשרה של אנשים עם מוגבלות או הנגשת מידע בעבורם.

           (ד)  יישום הוראות סעיף זה ייעשה תוך הגנה על פרטיותם של אנשים עם מוגבלות.

           (ה)  הנציב רשאי לפרסם מידע לציבור בדבר פעילותם של כל אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ג) שבסעיף קטן (ב)(1).

מיום 27.3.2014

תיקון מס' 2

ס"ח תשע"ד מס' 2448 מיום 27.3.2014 עמ' 458 (ה"ח 823)

הוספת סעיף 28א

ביצוע פומבי במוסדות חינוך
  1. 29. ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך מסוג שקבע השר, על ידי העובדים במוסד החינוך או על ידי התלמידים הלומדים בו, ובלבד שהביצוע הפומבי הוא לפני ציבור הכולל את העובדים או את התלמידים כאמור, קרוביהם של התלמידים או אנשים אחרים הקשורים במישרין עם פעילותו של מוסד החינוך, והם בלבד; ואולם, הצגת יצירה קולנועית מותרת לפי סעיף זה רק אם היא נעשית למטרות הוראה או בחינה, על ידי מוסד החינוך.
שימושים מותרים בספריות, בארכיונים ובגופים אחרים
  1. 30. (א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר, מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים:

(1)   שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה;

(2)   החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש;

(3)   החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש.

           (ב)  העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה.

           (ג)   העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה.

תקנות לעניין מוסדות חינוך, ספריות וארכיונים
  1. 31. השר רשאי לקבוע תנאים אחרים לתחולת הוראות סעיפים 29 ו-30, דרך כלל או לעניין סוגים מסוימים של מוסדות חינוך, ספריות או ארכיונים, בשים לב למאפייני פעילותם.
ייצור תקליטים תמורת תמלוגים
  1. 32. (א) על אף הוראות סעיף 11, העתקה של יצירה מוסיקלית, בתקליט, מותרת בהתקיים תנאים אלה, אף בלא רשותו של בעל זכות היוצרים:

(1)   היצירה המוסיקלית נטבעה קודם לכן, ברשותו של בעל זכות היוצרים, בתקליט אחר שפורסם לצורכי מסחר (בסעיף זה – התקליט הקודם);

(2)   היצירה המוסיקלית הועתקה בתקליט בשלמותה למעט שינויים הנובעים מעיבוד היצירה, ולמעט שינויים הדרושים לצורך ההעתקה או שינויים שכבר נעשו בתקליט הקודם;

(3)   עושה ההעתקה הודיע על כך מראש לבעל זכות היוצרים;

(4)   עושה ההעתקה שילם תמלוגים ראויים כפי שהסכים עם בעל זכות היוצרים, ובהעדר הסכמה – כפי שקבע בית המשפט;

(5)   ההעתקה אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש לפרסומת מסחרית.

           (ב)  השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)   דרכי ההודעה לבעל זכות היוצרים כאמור בסעיף קטן (א)(3);

(2)   שיקולים ואמות מידה לקביעת התמלוגים הראויים על ידי בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א)(4).

           (ג)   בסעיף זה, "יצירה מוסיקלית" – לרבות המילים הנלוות אליה, אם נלוו אליה גם בתקליט הקודם.

פרק ה': בעלות בזכות יוצרים

הבעלים הראשון של זכות היוצרים
  1. 33. בכפוף להוראות פרק זה –

(1)  היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה;

(2)  המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.

יצירה שנוצרה בידי עובד
  1. 34. מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
יצירה מוזמנת
  1. 35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.

           (ב)  ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

בעלות המדינה ביצירה
  1. 36. המדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או שהוזמנה על ידה או על ידי עובד המדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת; לעניין זה, "עובד המדינה" – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.
העברת זכות יוצרים והענקת רישיון
  1. 37. (א) זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה או על פי דין, ורשאי בעל הזכות לתת לגביה רישיון ייחודי או רישיון שאינו ייחודי.

           (ב)  העברת זכות היוצרים או מתן הרישיון, כאמור בסעיף קטן (א), יכול שיהיו לגבי זכות היוצרים, כולה או חלקה, וניתן להגבילם למקום מסוים, לתקופה מסוימת או לעשיית פעולה מסוימת ביצירה.

           (ג)   חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

           (ד)  בסעיף זה, "רישיון ייחודי" – רישיון המעניק לבעליו זכות ייחודית לעשות פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, כפי שנקבע בו, ומגביל את בעל זכות היוצרים מלעשות ומלהרשות לאחר לעשות פעולה כאמור.

פרק ו': תקופת זכות יוצרים

תקופת זכות יוצרים
  1. 38. זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות פרק זה.
תקופת זכות יוצרים ביצירה משותפת
  1. 39. זכות יוצרים ביצירה משותפת תהא למשך חייו של היוצר האחרון שנותר בחיים, מבין היוצרים במשותף של היצירה, וכן שבעים שנים לאחר מותו.
תקופת זכות יוצרים ביצירה שפורסמה בעילום שם
  1. 40. לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, תהא זכות יוצרים ביצירה לתקופה של שבעים שנים מהמועד שבו פורסמה לראשונה; לא פורסמה היצירה עד תום שבעים שנים ממועד יצירתה, תהא זכות היוצרים בה לתקופה של שבעים שנים ממועד יצירתה; ואולם אם גילה יוצר היצירה את זהותו לציבור, במהלך תקופת זכות היוצרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 38 או 39, לפי העניין.
תקופת זכות יוצרים בתקליט
  1. 41. זכות יוצרים בתקליט תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתו.
תקופת זכות יוצרים ביצירה של המדינה
  1. 42. זכות יוצרים ביצירה שהמדינה היא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה לפי הוראות פרק ה', תהא לתקופה של חמישים שנים ממועד יצירתה.
סיום תקופת זכות יוצרים
  1. 43. תקופת זכות היוצרים ביצירה תסתיים ב-31 בדצמבר של השנה שבמהלכה אמורה לפקוע הזכות לפי הוראות פרק זה.
תקופת זכות היוצרים בארץ המוצא
  1. 44. (א) תקופת זכות היוצרים ביצירה כמפורט להלן לא תהא ארוכה מתקופת זכות היוצרים הקבועה לאותה יצירה בדין החל בארץ המוצא שלה:

(1)   יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו-זמנית, כאמור בסעיף 2, שיש בה זכות יוצרים רק בשל כך שמתקיים בה התנאי האמור בסעיף 8(א)(1);

(2)   יצירה שיש בה זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9, אלא אם כן נקבע אחרת בצו כאמור.

           (ב)  בסעיף זה –

           "ארץ המוצא", של יצירה –

(1)   ביצירה שפורסמה לראשונה במדינה חברה אחת – המדינה החברה;

(2)   ביצירה שפורסמה לראשונה, בו-זמנית, בכמה מדינות חברות שבהן תקופות שונות של זכות יוצרים – המדינה שבה תקופת זכות היוצרים הקצרה ביותר;

(3)   ביצירה שפורסמה לראשונה בו-זמנית במדינה חברה ובמדינה שאינה מדינה חברה – המדינה החברה;

(4)   ביצירה שלא פורסמה, או שפורסמה לראשונה במדינה שאינה מדינה חברה בלי שפורסמה בו-זמנית במדינה חברה – המדינה החברה שהיוצר הוא אזרח שלה או שבה נמצא מקום מגוריו הרגיל; ואולם –

(א)   ביצירה כאמור שהיא יצירה קולנועית תהא ארץ המוצא, המדינה החברה שבה נמצא מרכז עסקיו של מפיקה או מקום מגוריו הרגיל;

(ב)   ביצירה כאמור שהיא יצירה אדריכלית הממוקמת במדינה חברה אושהיא יצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבניין או במבנה אחר הממוקמים במדינה חברה, תהא ארץ המוצא, המדינה שבה ממוקמים היצירה האדריכלית, הבניין או המבנה, לפי העניין;

           "יצירה" – יצירה כאמור בסעיף 4(א)(1);

           "מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנה, שנקבע לגביה צו לפי הוראות סעיף 9.

פרק ז': זכות מוסרית

הזכות המוסרית – זכות אישית
  1. 45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.

           (ב)  הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

זכות מוסרית מהי
  1. 46. זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר –

(1)  כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;

(2)  כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

פרק ח': הפרה ותרופות

הפרת זכות יוצרים
  1. 47. העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'.
הפרה עקיפה של זכות יוצרים
  1. 48. העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:

(1)  מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)  החזקה למטרה עסקית;

(3)  הפצה בהיקף מסחרי;

(4)  הצגה לציבור בדרך מסחרית;

(5)  ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי
  1. 49. המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" – מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון.
הפרת זכות מוסרית
  1. 50. (א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2) אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין.

           (ג)   לעניין סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, באלה:

(1)   אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;

(2)   אופי הפעולה ומטרתה;

(3)   יצירתה של היצירה על ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;

(4)   המקובל בענף;

(5)   הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

הפרה עקיפה של זכות מוסרית
  1. 51. העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2), למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור:

(1)  מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;

(2)  החזקה למטרה עסקית;

(3)  הפצה בהיקף מסחרי;

(4)  הצגה לציבור בדרך מסחרית.

הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית – עוולה אזרחית
  1. 52. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.
צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים
  1. 53. בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.
תובענה בשל הפרת זכות יוצרים
  1. 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון.

           (ב)  תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א),יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

תובענה בשל הפרת זכות מוסרית
  1. 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח.
פיצויים בלא הוכחת נזק
  1. 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

           (ב)  בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)   היקף ההפרה;

(2)   משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;

(3)   חומרת ההפרה;

(4)   הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(5)   הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(6)   מאפייני פעילותו של הנתבע;

(7)   טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(8)   תום לבו של הנתבע.

           (ג)   לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

           (ד)  השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

דין וחשבון
  1. 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה.
מפר תמים
  1. 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה.
הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר
  1. 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשלכך לצו המונע את הבניה במבנה אחר או לצו הריסה.
טיפול בעותקים מפרים
  1. 60. (א) בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט להורות על –

(1)   השמדת עותקים מפרים או עשיית כל פעולה אחרת בהם;

(2)   העברת הבעלות בעותקים המפרים לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום, כפי שיקבע.

           (ב)  בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה.

           (ג)   הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו.

פרק ט': עונשין

עבירות
  1. 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

           (ב)  לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

           (ג)   לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.

           (ד)  לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.

           (ה)  לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

           (ו)   לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).

עונשין
  1. 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)   עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;

(2)   מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

           (ב)  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)   עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;

(2)   מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;

(3)   מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.

           (ג)   המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

           (ד)  נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

אחריות נושא משרה בתאגיד
  1. 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

           (ב)  נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

           (ג)   בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק י': הוראות שונות

חזקות
  1. 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:

(1)  מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;

(2)  לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;

(3)  מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה;

(תיקון מס' 1) תשע"א-2011

(4)  מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט.

מיום 28.7.2011

תיקון מס' 1

ס"ח תשע"א מס' 2307 מיום 28.7.2011 עמ' 993 (ה"ח 377)

הוספת פסקה 64(4)

עיכוב בידי המכס
  1. 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

           (ב)  ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה:

(1)   דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים;

(2)   קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים.

           (ג)   בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו:

(1)   מספר החבילות העומדות להתקבל;

(2)   ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים;

(3)   היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל.

           (ד)  בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס.

           (ה)  הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

           (ו)   בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

תחולה על המדינה
  1. 66. חוק זה יחול גם על המדינה.
ביצוע ותקנות
  1. 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

           (ב)  תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב) ו-31 יותקנו בהסכמת אלה:

(1)   לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך;

(2)   לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך;

(3)   לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955.

           (ג)   תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

פרק י"א: תיקונים עקיפים

ביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל)
  1. 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל.
תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9
  1. 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים.
תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8
  1. 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים –

(1)  בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(2)  בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם";

(3)  בסעיף 33 –

(א)   בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(ב)   בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם";

(4)  בסעיף 35 –

(א)   בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(ב)   בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם";

(5)  בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(6)  בסעיף 43 –

(א)   בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם";

(ב)   בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם";

(7)  בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם";

(8)  בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם".

תיקון פקודת המכס – מס' 23
  1. 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) –

(1)  ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)";

(2)  בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים";

(3)  בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54
  1. 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".
תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46
  1. 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא:

"(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;".

תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7
  1. 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".
תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה
  1. 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".
תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2
  1. 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".

פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה
  1. 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
תחולה והוראות מעבר
  1. 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י).

           (ב)  זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9.

           (ג)   על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.

           (ד)  עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה.

           (ה)  הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם.

           (ו)   הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם.

           (ז)   הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם.

           (ח)  זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000).

           (ט)  לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.

           (י)   לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

                                      אהוד אולמרט                                      דניאל פרידמן

                                                    ראש הממשלה                                                     שר המשפטים

           שמעון פרס                                         דליה איציק

חוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981*

פרק א': פגיעה בפרטיות

איסור הפגיעה בפרטיות
  1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
פגיעה בפרטיות מהי
  1. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)  בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)  האזנה האסורה על פי חוק;

(3)  צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)  פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

(5)  העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6)  שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7)  הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)  הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)  שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)        פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(תיקון מס' 8) תשס"ו-2005

(11)        פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

מיום 8.12.2005

תיקון מס' 8

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 54 (ה"ח 97)

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

מיום 5.4.2011

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 758 (ה"ח 358)

הוספת פסקה 2(4א)

פרסום תצלום של נפטר

(תיקון מס' 11) תשע"א-2011

2א.     (א)  לעניין חוק זה רואים כפגיעה בפרטיות גם פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה באופן שניתן לזהותה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)  אותו אדם הסכים בחייו לפגיעה כאמור;

(2)  חלפו 15 שנים ממועד פטירתו של אותו אדם;

(3)  התקבלה הסכמה לפגיעה כאמור מאת הראשון מבין המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (2), שעודו בחיים, ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפגיעה כאמור וילדו או הורהו לא הודיע למפרסם או לאחר מטעמו כי הוא מתנגד לפרסום:

(א)   בן זוגו;

(ב)   כל ילדיו;

(ג)   הוריו;

(ד)   כל אחיו;

(4)  לא היו לנפטר קרובי משפחה המנויים בפסקה (3) ובית המשפט אישר את הפרסום.

           (ב)  בן זוגו של נפטר, ילדו, הורהו או אחיו רשיאם להגיש תובענה אזרחית בשל פרסום לפי סעיף זה.

מיום 5.4.2011

תיקון מס' 11

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 758 (ה"ח 358)

הוספת סעיף 2א

הגדרת מונחים
  1. לענין חוק זה –

ת"ט תשמ"א-1981

(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007

           "אדם", לענין סעיפים 2, 7, 13, 14, 17ב, 17ג, 17ו, 17ז, 23א, 23ב ו-25 – למעט תאגיד;

מיום 7.4.1981

ת"ט תשמ"א-1981

ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 174

"אדם" – למעט תאגיד "אדם", לענין סעיפים 2, 7, 13, 14 ו-25 – למעט תאגיד;

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

"אדם", לענין סעיפים 2, 7, 13, 14 14, 17ב, 17ג, 17ו, 17ז, 23א, 23ב ו-25 – למעט תאגיד;

(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007

           "הסכמה" – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

"הסכמה" – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "מחזיק, לענין מאגר מידע" – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "מחזיק, לענין מאגר מידע"

           "פרסום" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

           "צילום" – לרבות הסרטה;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "שימוש- לרבות גילוי, העברה ומסירה.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "שימוש"

פגיעה בפרטיות – עוולה אזרחית
  1. פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.

פגיעה בפרטיות – עבירה

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד
    (11), דינו – מאסר 5 שנים.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

  1. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר שנה מאסר 5 שנים.
מעשה של מה בכך
  1. לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.

פרק ב': הגנה על הפרטיות במאגרי מידע

הגדרות

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. בפרק זה ובפרק ד' –

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

  1. בפרק זה ובפרק ד'

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "אבטחת מידע" – הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "אבטחת מידע"

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "מאגר מידע" – אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

(1)  אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או

(2)  אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

"מאגר מידע" – מרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית אוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, למעט –

(1) אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; או

(2) אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף;

           "מידע" – נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "מידע רגיש" –

(1)  נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו;

(2)  מידע ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהוא מידע רגיש;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "מידע רגיש"

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "מנהל מאגר" – מנהל פעיל של גוף שבבעלותו או בהחזקתו מאגר מידע או מי שמנהל כאמור הסמיכו לענין זה;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "מנהל מאגר"

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "רשם" – מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו, בהודעה ברשומות, לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן – הפנקס) כאמור בסעיף 12;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

"רשם" – מי שמינתה הממשלה בהודעה ברשומות לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן – הפנקס) מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית משפט השלום, והממשלה מינתה אותו, בהודעה ברשומות, לנהל את פנקס מאגרי מידע (להלן – הפנקס) כאמור בסעיף 12;

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

ביטול הגדרת "שימוש"

הנוסח הקודם:

"שימוש", במידע — לרבות גילויו, העברתו ומסירתו.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "שלמות מידע" – זהות הנתונים במאגר מידע למקור שממנו נשאבו, בלא ששונו, נמסרו או הושמדו ללא רשות כדין.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח 2234)

הוספת הגדרת "שלמות מידע"

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

סימן א': מאגרי מידע

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 291 (ה"ח 2234)

הוספת כותרת סימן א'

רישום מאגר מידע והשימוש בו

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. (א) לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)  המאגר נרשם בפנקס;

(2)  הוגשה בקשה לרישום המאגר והתקיימו הוראות סעיף 10(ב1);

(3)  המאגר חייב ברישום לפי סעיף קטן (ה) והוראת הרשם כללה הרשאה לניהול והחזקה של המאגר עד רישומו.

           (ב)  לא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע החייב ברישום לפי סעיף זה, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר.

           (ג)  בעל מאגר מידע חייב ברישום בפנקס ועל בעל המאגר לרשמו אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)  מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;

(2)  יש במאגר מידע רגיש;

(3)  המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה;

(4)  המאגר הוא של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(5)  המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר כאמור בסעיף 17ג.

           (ד)  הוראת סעיף קטן (ג) לא תחול על מאגר שאין בו אלא מידע שפורסם לרבים על פי סמכות כדין או שהועמד לעיון הרבים על-פי סמכות כדין.

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005

           (ה)  הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד לרישומו.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 291 (ה"ח 2234)

החלפת סעיף 8

הנוסח הקודם:

ניהול מאגר מידע, החזקתו והשימוש בו

  1. לא ינהל אדם ולא יחזיק מאדר מידע שאינו רשום בפנקס, ולא ישתמש אדם במידע שבמאגר מידע, אלא למטרה שלשמה הוקם המאגר או למטרה שלשמה נועד המידע.

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח 77)

(ה) הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על קיום חובת רישום לגבי מאגר הפטור מחובת רישום לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); הוראה כאמור תומצא לבעל המאגר ובה יפרט הרשם הוראות לענין ניהול ואחזקת המאגר עד לרישומו; על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה רשאי בעל המאגר לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו הודעה על החלטת הרשם.

בקשה לרישום
  1. (א) בקשה לרישום מאגר מידע תוגש לרשם.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ב)  בקשה לרישום מאגר מידע תפרט את –

(1)  זהות בעל מאגר המידע, המחזיק במאגר ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל;

(2)  מטרות הקמת מאגר המידע והמטרות שלהן נועד המידע;

(3)  סוגי המידע שייכללו במאגר;

(4)  פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;

(5)  פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23, שם הגוף הציבורי מוסר המידע ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.

(תיקון מס' 5)

תש"ס-2000

           (ג)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.

           (ד)  הבעל או המחזיק של מאגר מידע יודיע לרשם על כל שינוי בפרט מהפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) או לפי סעיף קטן (ג) ועל הפסקת פעולתו של מאגר המידע.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 291 (ה"ח 2234)

החלפת סעיף קטן (ב)

הנוסח הקודם:

(ב) בקשה לרישום תפרט את שמות הבעל והמחזיק של מאגר המידע, את משלח ידם ומענם בישראל ואת המטרות שלשמן הוקם מאגר המידע ונועד המידע.

מיום 2.7.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1735 מיום 9.4.2000 עמ' 160 (ה"ח 2843)

(ג) השר שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שיפורטו בבקשה לרישום.

סמכויות הרשם

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. (א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –

(1)  ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע הכלול בו נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין;

(2)  הרשם רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על הגשת מספר בקשות תחת הבקשה שהוגשה, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;

(3)  הרשם לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005

           (ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ב1)       לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ב2) הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ב3)       הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואימת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר של המחזיק.

           (ג)  הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ה)  הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

ת"ט תשנ"ז-1997

           (ה1)       לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –

(1)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע;

(2)  להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה זו, "חפץ" – לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;

(3)  על אף הוראות פסקה (2), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו מאת שופט של בית משפט שלום.

(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 7) תשס"ה-2005

           (ו)  הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחרי דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע בפנקס, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל המאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

           (ז)  דין הרשם ודין מי שפועל מטעמו כדין עובד המדינה.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 292 (ה"ח 2234)

(א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע, ירשום אותו הרשם זולת אם ראה יסוד סביר להניח כי המאגר משמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

(א) הוגשה בקשה לרישום מאגר מידע –

(1) ירשום אותו הרשם בפנקס, תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, זולת אם היה לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע הכלול בו נתקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק זה או בניגוד להוראות כל דין;

(2) הרשם רשאי לרשום מטרה שונה מזו שפורטה בבקשה, לרשום מספר מטרות למאגר, או להורות על הגשת מספר בקשות תחת הבקשה שהוגשה, והכל אם נוכח לדעת כי הדבר הולם את פעילות המאגר הלכה למעשה;

(3) הרשם לא יסרב לרשום את מאגר המידע לפי פסקה (1) ולא יפעיל סמכויותיו לפי פסקה (2), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ב) סירב הרשם לרשום מאגר כאמור, רשאי בעל המאגר לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים לאחר שנמסרה לו ההודעה על הסירוב.

(ב) על החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) רשאי בעל המאגר לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על ההחלטה.

(ב1) לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.

(ב2) הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.

(ב3) הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואימת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר של המחזיק.

(ג) הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.

(ד) כל אדם הנוגע בדבר חייב, לפי דרישתו של הרדם או של מי שהוא הסמיך בכתב, למסור לרשם או לשלוחיו את הידיעות והתעודות, המתייחסות למאגר המידע, שלדעת הרשם יש בהן כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה.

(ה) הרשם, או מי שהסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס למשרדי מאגר מידע ומיתקניו ולערוך שם חיפוש ולתפוס כל דבר, אם היה משוכנע שהדבר דרוש כדי להבטיח ביצועו של חוק זה או כדי למנוע עבירה על הוראותיו, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו מאת שופט בית משפט שלום.

(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח.

(ה) הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור.

(ו) לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע;

(2) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה זו, "חפץ" – לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;

(3) על אף הוראות פסקה (2), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו מאת שופט של בית משפט שלום.

(ו) הפר מחזיק מידע הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו לביטול רישומו של מאגר המידע בפנקס או להתליית תקפו של הרישום לתקופה שיקבע בית המשפט.

מיום 11.4.1996

ת"ט תשנ"ז-1997

ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 167

(ו) (ה1) לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 7

ס"ח תשנ"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח 77)

(ב) על החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) רשאי בעל המאגר לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על ההחלטה.

(ב1) לא רשם הרשם את מאגר המידע תוך 90 ימים מיום שהוגשה לו הבקשה, ולא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום.

(ב2) הודיע הרשם למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור בסעיף קטן (ב1) לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, זולת אם בית המשפט קבע אחרת.

(ב3) הרשם ימחק רישומו של מאגר מידע מהפנקס, אם הודיע לו בעל המאגר שהמידע שבאותו מאגר בוער, ואימת הודעה זו בתצהיר; הוחזק מאגר מידע שלא בידי בעל מאגר המידע, תאומת ההודעה גם בתצהיר של המחזיק.

(ג) הרשם יפקח על מילוי הוראות חוק זה והתקנות לפיו.

(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקים בצו, יחידת פיקוח שתפקח על מאגרי המידע, רישומם ואבטחת המידע בהם; גודלה של היחידה יותאם לצורכי הפיקוח.

(ה) הרשם יעמוד בראש יחידת הפיקוח, והוא ימנה את המפקחים לצורך ביצוע הפיקוח לפי חוק זה; לא יתמנה למפקח אלא מי שקיבל הכשרה מקצועית מתאימה בתחום מיחשוב ואבטחת מידע והפעלת סמכויות לפי חוק זה, ומשטרת ישראל לא הביעה התנגדות למינויו מטעמים של שמירה על בטחון הציבור.

(ה1) לצורך ביצוע תפקידיו רשאי מפקח –

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו ידיעות ומסמכים המתייחסים למאגר מידע;

(2) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מופעל בו מאגר מידע, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפץ, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה וכדי למנוע עבירה על הוראותיו; על חפץ שנתפס לפי סעיף זה יחולו הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969; סדרי כניסה למיתקן צבאי או למיתקן של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג) ייקבעו על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על רשות הבטחון, לפי הענין; בפסקה זו, "חפץ" – לרבות חומר מחשב, ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;

(3) על אף הוראות פסקה (2), לא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים בלבד, אלא לפי צו מאת שופט של בית משפט שלום.

(ו) הפר מחזיק או בעל של מאגר מידע הוראות של חוק זה או התקנות לפיו, או לא מילא אחר דרישה שהפנה אליו הרשם, רשאי הרשם לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו לביטול רישומו של מאגר המידע בפנקס או להתליית תקפו של הרישום לתקופה שיקבע בית המשפט להתלות את תוקפו של הרישום לתקופה שיקבע או לבטל את רישומו של מאגר המידע בפנקס, ובלבד שקודם להתליה או לביטול ניתנה לבעל המאגר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

דו"ח הגנה על הפרטיות

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

10א.   לא יאוחר מ-1 באפריל בכל שנה תגיש המועצה להגנת הפרטיות לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין וחשבון שיכין הרשם על פעולות האכיפה והפיקוח בשנה שקדמה להגשת הדו"ח, בצירוף הערותיה של  המועצה.

מיום 1.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 293 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 10א

חובת מבקש מידע
  1. פניה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו או שימוש בו במאגר מידע תלווה בהודעה שיצויינו בה –

(1)  אם חלה על אותו אדם חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו;

(2)  המטרה אשר לשמה מבוקש המידע;

(3)  למי יימסר המידע ומטרות המסירה.

פנקס מאגרי מידע

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. (א) הרשם ינהל פנקס מאגרי מידע אשר יהיה פתוח לעיונו של הציבור.

           (ב)  הפנקס יכיל את הפרטים לרישום מאגר המידע כאמור בסעיף 9.

           (ג)  על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), במאגר של רשות בטחון, הפרטים המפורטים בסעיף 9(ב)(3), (4) ו-(5) לא יהיו פתוחים לעיונו של הציבור.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 293 (ה"ח 2234)

החלפת סעיף 12

הנוסח הקודם:

רשימת מאגרי מידע

  1. (א) הרשם ינהל במשרדו רשימה של מאגרי מידע אשר תהיה פתוחה לעיונו של הציבור.

(ב) הרשימה תכלול את הפרטים שפורטו בבקשה כאמור בסעיף 9.

זכות עיון במידע
  1. (א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ב)  בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ג)  בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ג1)       אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.

           בסעיף קטן זה, "דין" – לרבות הלכה פסוקה.

           (ד)  האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ה)  הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –

(1)  על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;

(2)  על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), תשכ"ז–1967;

(3)  כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

(4)  על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(5)  על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(תיקון מס' 6)

תש"ס-2000

(6) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

הוספת פסקה 13(ה)(4)

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 294 (ה"ח 2234)

(ב) מחזיק מאגר מידע יציג מידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(ג) מידע המתייחס למצב בריאותו של אדם לא יוצג אלא באמצעות רופא; הרופא יהיה רשאי למנוע מידע ממבקש מטעמים רפואיים בלבד.

(ב) בעל מאגר מידע יאפשר עיון במידע, לפי בקשת אדם כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – המבקש), בשפה העברית, הערבית או האנגלית.

(ג) בעל המאגר רשאי שלא למסור למבקש מידע המתייחס למצבו הרפואי או הנפשי אם לדעתו עלול המידע לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המבקש או לסכן את חייו; במקרה זה ימסור בעל המאגר את המידע לרופא או לפסיכולוג מטעמו של המבקש.

(ג1) אין בהוראות סעיף זה כדי לחייב למסור מידע בניגוד לחסיון שנקבע לפי כל דין, אלא אם כן המבקש הוא מי שהחסיון נועד לטובתו.

בסעיף קטן זה, "דין" – לרבות הלכה פסוקה.

(ד) האופן, התנאים והתשלום למימושה של זכות העיון במידע ייקבעו בתקנות.

(ה) הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –

(1) על מאגר מידע של רשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19(ג);

(1א) על מאגר מידע של שירות בתי הסוהר;

(2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), תשכ"ז-1967;

(3) כשבטחון המדינה, יחסי חוץ שלה או הוראות חיקוק מחייבים שלא לגלות לאדם מידע שעליו;

(4) על מאגר מידע של גופים אשר שר המשפטים בהתייעצות עם שר הבטחון או עם שר החוץ, לפי הענין, ובאישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, קבע כי הוא כולל מידע שבטחון המדינה או יחסי החוץ שלה מחייבים שלא לגלותו (להלן – מידע סודי), ובלבד שאדם המבקש לעיין במידע שעליו המוחזק באותו מאגר יהיה זכאי לעיין במידע שאינו מידע סודי;

(5) על מאגר מידע אודות חקירות ואכיפת החוק של רשות המוסמכת לחקור על פי דין בעבירה, אשר שר המשפטים קבע אותה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 17.8.2000

תיקון מס' 6

ס"ח תש"ס מס' 1753 מיום 17.8.2000 עמ' 304 (ה"ח 2809)

הוספת פסקה 13(ה)(6)

עיון במידע שאינו בהחזקת בעל המאגר

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

13א.   בלי לגרוע מהוראות סעיף 13 –

(1) בעל מאגר מידע, המחזיק אותו אצל אחר (בסעיף זה – המחזיק), יפנה את המבקש אל המחזיק, תוך ציון מענו, ויורה למחזיק, בכתב, לאפשר למבקש את העיון;

(2) פנה המבקש תחילה למחזיק, יודיע לו המחזיק אם הוא מחזיק מידע עליו, וכן את שם בעל מאגר המידע ואת מענו.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 294 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 13א

תיקון מידע
  1. (א) אדם שעיין במידע שעליו ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, רשאי לפנות לבעל מאגר המידע, ואם הוא תושב חוץ – למחזיק מאגר המידע, בבקשה לתקן את המידע או למוחקו.

           (ב)  הסכים בעל מאגר המידע לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יבצע את השינויים הנדרשים במידע שברשותו ויודיע עליהם לכל מי שקיבל ממנו את המידע בתקופה שנקבעה בתקנות.

           (ג)  סירב בעל מאגר המידע למלא בקשה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למבקש, באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           (ד)  מחזיק חייב לתקן מידע, אם בעל מאגר המידע הסכים לתיקון המבוקש או שבית משפט ציווה על התיקון.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 294 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף קטן 14(ד)

תובענה לבית המשפט

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007

  1. על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 294 (ה"ח 2234)

  1. על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע לערער לפני בית משפט השלום באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

ערעור תובענה לבית המשפט

  1. על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע לערער לפני בית משפט השלום להגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

סודיות

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

  1. לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

  1. לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 294 (ה"ח 2234)

  1. לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

אחריות לאבטחת מידע

(תיקון מס' 4)
תשנ"ו-1996

  1. בעל מאגר מידע, מחזיק במאגר מידע או מנהל מאגר מידע, כל אחד מהם אחראי לאבטחת המידע שבמאגר המידע.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

החלפת סעיף 17

הנוסח הקודם:

עונשין

  1. המפר הוראות סעיפים 8 או 16, דינו – מאסר שנה.

מחזיק במאגרים של בעלים שונים

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17א.   (א)  מחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי שהורשו לכך במפורש בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר.

           (ב)  מחזיק שברשותו חמישה מאגרי מידע לפחות, החייבים ברישום לפי סעיף 8, ימסור לרשם, מדי שנה, רשימה של מאגרי המידע שברשותו, בציון שמות בעלי המאגרים, תצהיר על כך שלגבי כל אחד מן המאגרים נקבעו הזכאים בגישה למאגר בהסכם בינו לבין הבעלים, ושמו של הממונה על האבטחה כאמור בסעיף 17ב.

מיום 11.10.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17א

ממונה על אבטחה

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ב.   (א)  הגופים המפורטים להלן חייבים במינוי אדם בעל הכשרה מתאימה שיהיה ממונה על אבטחת מידע (להלן – הממונה):

(1)  מחזיק בחמישה מאגרי מידע החייבים ברישום לפי סעיף 8;

(2)  גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23;

(3)  בנק, חברת ביטוח, חברה העוסקת בדירוג או בהערכה של אשראי.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף 17, הממונה יהיה אחראי לאבטחת המידע במאגרים המוחזקים ברשות הגופים כאמור בסעיף קטן (א).

           (ג)  לא ימונה כממונה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

מיום 11.10.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ב

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

סימן ב': דיוור ישיר

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סימן ב'

הגדרות

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ג.   בסימן זה –

           "דיוור ישיר" – פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע;

           "פניה" – לרבות בכתב, בדפוס, בטלפון, בפקסימליה, בדרך ממוחשבת או באמצעי אחר;

           "שירותי דיוור ישיר" – מתן שירותי דיוור ישיר לאחרים בדרך של העברת רשימות, מדבקות או נתונים בכל אמצעי שהוא.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ג

דיוור ישיר

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ד.   לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן הוא רשום בפנקס ואחת ממטרותיו הרשומות היא שירותי דיוור.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ד

ציון מקור המידע

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ה.   לא ינהל אדם ולא יחזיק מאגר מידע המשמש לשירותי דיוור ישיר, אלא אם כן יש בידו רישום המציין את המקור שממנו קיבל כל אוסף נתונים המשמש לצורך מאגר המידע ומועד קבלתו, וכן למי מסר כל אוסף נתונים כאמור.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 295 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ה

מחיקת מידע ממאגר המשמש לדיוור ישיר

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ו.   (א)  כל פניה בדיוור ישיר תכיל באופן ברור ובולט –

(1)  ציון כי הפניה היא בדיוור ישיר, בצירוף ציון מספר הרישום של המאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר בפנקס מאגרי מידע;

(2)  הודעה על זכותו של מקבל הפניה להימחק מן המאגר כאמור בסעיף קטן (ב), בצירוף המען שאליו יש לפנות לצורך כך;

(3)  זהותו ומענו של בעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל פיו בוצעה הפניה, והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה.

           (ב)  כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר מידע המשמש לדיוור ישיר, שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע.

           (ג)  כל אדם זכאי לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע המשמש לשירותי דיוור ישיר או מבעל מאגר המידע שבו מצוי המידע שעל-פיו בוצעה הפניה, כי מידע המתייחס אליו לא יימסר לאדם, לסוג בני אדם או לאנשים מסויימים, והכל לפרק זמן מוגבל או קבוע.

           (ד)  הודיע אדם לבעל מאגר המידע על דרישתו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יפעל בעל המאגר בהתאם לדרישה ויודיע לאדם, בכתב, כי פעל על פיה.

           (ה)  לא הודיע בעל מאגר המידע כאמור בסעיף קטן (ד) תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה, רשאי האדם שהמידע מתייחס אליו לפנות לבית משפט השלום בדרך שנקבעה בתקנות, כדי שיורה לבעל מאגר המידע לפעול כאמור.

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

           (ו)  הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו, להורהו או לאחיו.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ו

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

(ו) הזכויות לפי סעיף זה של נפטר שרשום במאגר מידע נתונות גם לבן זוגו, לילדו או להורהו לילדו, להורהו או לאחיו.

תחולה על ידיעות

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ז.   הוראות סימן זה יחולו על ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינם בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ז

אי תחולה על גוף ציבורי

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ח.   סימן זה לא יחול על גוף ציבורי כמשמעותו בסעיף 23(1) במילוי תפקידיו על פי דין.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ח

שמירת דינים

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

17ט.   הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל דין.

מיום 11.4.1997

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 17ט

פרק ג': הגנות

הגנות מה הן
  1. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)  הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

(2)  הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א)   הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב)   הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג)   הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד)   הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה)   הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו)    הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

(3)  בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

פטור
  1. (א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק זה על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.

           (ב)  רשות בטחון, או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.

           (ג)  "רשות בטחון", לענין סעיף זה – כל אחד מאלה:

(1)  משטרת ישראל;

(2)  אגף המודיעין במטה הכללי והמשטרה הצבאית של צבא-הגנה לישראל;

(3)  שירות בטחון כללי;

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

(4)  המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(תיקון מס' 10) תשס"ט-2008

(5)  הרשות להגנה על עדים.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

הוספת פסקה 19(ג)(4)

מיום 16.11.2008

תיקון מס' 10

ס"ח תשס"ט מס' 2192 מיום 16.11.2008 עמ' 114 (ה"ח 380)

הוספת פסקה 19(ג)(5)

נטל ההוכחה
  1. (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18(2) ושהפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בתום לב.

           (ב)  חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף
18(2).

(תיקון מס' 9) תשס"ז-2007

           (ג)  חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

(ג) חזקה על נאשם או נתבע הטוען להגנה על פי סעיף 18(2)(ד) 18(2)(ב) או (ד) שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.

הפרכה של טענות הגנה
  1. הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות בידי בעלי הדין.
הקלות
  1. בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:

(1)  הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;

(2)  הוא לא התכוון לפגוע;

(3)  אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה, ובלבד שההתנצלות פורסמה במקום, במידה ובדרך שבהם פורסמה הפגיעה ולא היתה מסוייגת.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

פרק ד': מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

החלפת כותרת פרק ד'

הנוסח הקודם:

פרק ד': שונות

הגדרות

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

  1. בפרק זה –

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

החלפת סעיף 23

הנוסח הקודם:

דין המדינה

  1. חוק זה חל על המדינה לעניין האחריות האזרחית בשל פגיעה בפרטיות.

           "גוף ציבורי" –

(1)  משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין;

(2)  גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור ולקבל;

(תיקון מס' 3)
תשנ"ה-1995

(3)  (נמחקה);

מיום 28.12.1994

תיקון מס' 2

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 84 (ה"ח 2299)

הוספת פסקה (3) להגדרת "גוף ציבורי"

מיום 9.6.1995

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח 2393)

ביטול פסקה (3) להגדרת "גוף ציבורי"

הנוסח הקודם:

(3) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת כי לשם קיום התחייבויותיה של ישראל בהסכם מוסמך גוף ציבורי למסור לרשות הפלסטינית, בכפוף להוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים, סוגי מידע וידיעות לגבי תושב שטחי עזה ויריחו, וזאת על אף האמור בכל חוק אחר.

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

           "מאגר מידע", "מידע", "הרשם", ו"שימוש" – (נמחקו).

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

מחיקת הגדרת "מאגר מידע", "מידע", "הרשם" ו"שימוש"

הנוסח הקודם:

"מאגר מידע", "מידע", "הרשם", ו"שימוש" – כמשמעותם בפרק ב'.

תחולה על ידיעות

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23א.   הוראות פרק זה יחולו על ידיעות על עניניו הפרטיים של אדם, אף שאינן בגדר מידע, כשם שהן חלות על מידע.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23א

איסור על מסירת מידע

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ב.   (א)  מסירת מידע מאת גוף ציבורי אסורה, זולת אם המידע פורסם לרבים על פי סמכות כדין, או הועמד לעיון הרבים על פי סמכות כדין, או שהאדם אשר המידע מתייחס אליו נתן הסכמתו למסירה.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מרשות בטחון כמשמעותה בסעיף 19 לקבל או למסור מידע לשם מילוי תפקידה, ובלבד שהמסירה או הקבלה לא נאסרה בחיקוק.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ב

סייג לאיסור

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ג.   מסירת המידע מותרת, על אף האמור בסעיף 23ב, אם לא נאסרה בחיקוק או בעקרונות של אתיקה מקצועית –

(1)  בין גופים ציבוריים, אם נתקיים אחד מאלה:

(א)   מסירת המידע היא במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע והיא דרושה למטרת ביצוע חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;

(ב)   מסירת המידע היא לגוף ציבורי הרשאי לדרוש אותו מידע על פי דין מכל מקור אחר;

(2)  מגוף ציבורי למשרד ממשלתי או למוסד מדינה אחר, או בין משרדים או מוסדות כאמור, אם מסירת המידע דרושה למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מוסר המידע או מקבלו;

אולם לא יימסר מידע כאמור שניתן בתנאי שלא יימסר לאחר.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 53 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ג

חובותיו של גוף ציבורי

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ד.   (א)  גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.

           (ב)  גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.

           (ג)  גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.

           (ד)  גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.

           (ה)  לענין חובת השמירה על סודיות לפי כל דין, מידע שנמסר לגוף ציבורי מכוח חוק זה, כמוהו כמידע שאותו גוף השיג מכל מקור אחר, ובנוסף יחולו על הגוף המקבל גם כל ההוראות החלות על הגוף המוסר.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 53 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ד

מידע עודף

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ה.   (א)  מקום שמידע שמותר למסרו לפי סעיפים 23ב או 23ג מצוי על גבי אותו קובץ עם מידע אחר (להלן – מידע עודף), רשאי הגוף המוסר את המידע למסור לגוף המקבל את המידע המבוקש עם המידע העודף.

           (ב)  מסירת מידע עודף לפי סעיף קטן (א) מותנית בקביעת נוהלים שיבטיחו מניעת שימוש כלשהו במידע עודף שנתקבל; נוהלים כאמור ייקבעו בתקנות וכל עוד לא נקבעו בתקנות, יקבע הגוף המבקש נוהלים כאמור בכתב, וימציא לגוף המוסר עותק מהם, לפי דרישתו.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 53 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ה

מסירה מותרת אינה פגיעה בפרטיות

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ו.   מסירת מידע המותרת לפי חוק זה לא תהווה פגיעה בפרטיות ולא יחולו עליה הוראות סעיפים 2 ו-8.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 53 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ו

תקנות לענין מסירת מידע

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

23ז.   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי מסירת מידע מאת גופים ציבוריים.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 54 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ז

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

23ח.   (בוטל).

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 54 (ה"ח 1628)

הוספת סעיף 23ח

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

ביטול סעיף 23ח

הנוסח הקודם:

עונשין

23ח. (א) המפר הוראה מהוראות פרק זה או תקנות שהותקנו לפיו, דינו – מאסר שנה.

(ב) הורשע אדם על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט לצוות על השמדת מידע הנמצא בידיו ושקיבלו שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף, או להורות לגביו כל הוראה אחרת.

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

פרק ה': שונות

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 54 (ה"ח 1628)

הוספת כותרת פרק ה'

דין המדינה

(תיקון מס' 1) תשמ"ה-1985

  1. חוק זה חל על המדינה.

מיום 7.3.1985

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 54 (ה"ח 1628)

החלפת סעיף 24

הנוסח הקודם:

דין גופים ציבוריים

  1. (א) העברת ידיעות בין רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, ככל שהיא לא נאסרה בחיקוק או בכללים או בעקרונות של אתיקה מקצועית וככל שהיא למטרת ביצוע כל חיקוק או למטרה במסגרת הסמכויות או התפקידים של מעביר הידיעה או מקבלה – לא תהווה פגיעה בפרטיות.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי העברת ידיעות כאמור; לענין סדרי העברת ידיעות מאת רשויות הפועלות בתחום אחריותו של שר אחר או אליהן יותקנו התקנות לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר.

מות הנפגע
  1. (א) אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חדשים לאחר הפגיעה מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להגיש, תוך ששה חדשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה.

           (ב)  אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל פגיעה בפרטיות ומת לפני סיום ההליך, רשאים בן-זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן-זוג, ילדים או הורים – אחיו או אחותו, להודיע לבית המשפט, תוך ששה חדשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיע כאמור יבואו הם במקום התובע או הקובל.

התיישנות
  1. תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.
החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע
  1. על הליכים משפטיים בשל פגיעה בפרטיות יחולו הוראות סעיפים 21, 23 ו-24 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם
  1. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.

צווים נוספים

(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007

  1. (א) בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1)  על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או על החרמתו; צו החרמה לפי פסקה זו כוחו יפה כלפי כל אדם שברשותו נמצא חומר כזה לשם מכירה, הפצה או החסנה, גם אם אותו אדם לא היה צד למשפט; ציווה בית המשפט על החרמה, יורה מה ייעשה בעתקים שהוחרמו;

(2)  על פרסום פסק הדין, כולו או מקצתו; הפרסום ייעשה על חשבון הנאשם או הנתבע, במקום, במידה ובדרך שקבע בית המשפט;

(3)  על מסירת החומר הפוגע לנפגע;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(4)  על השמדת מידע שנתקבל שלא כדין, או לאסור על שימוש במידע כאמור או במידע עודף כהגדרתו בסעיף 23ה, או להורות לגבי המידע כל הוראה אחרת.

           (ב)  אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בספריות ציבוריות, בארכיונים וכיוצא באלה, זולת אם הטיל בית המשפט, בצו החרמה על פי סעיף קטן (א)(1), הגבלה גם על החזקה כזאת, ואין בהן כדי למנוע החזקת עותק של פרסום בידי הפרט.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2393)

הוספת פסקה 29(א)(4)

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

(א) בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, לצוות – בשל הפרה של הוראה מהוראות חוק זה, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:

פיצוי בלא הוכחת נזק

(תיקון מס' 9)
תשס"ז-2007

29א.   (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה הוא כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

           (ב)  (1)  במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.

(2)  במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

           (ג)  לא יקבל אדם פיצוי בלא הוכחת נזק לפי סעיף זה, בשל אותה פגיעה בפרטיות, יותר מפעם אחת.

           (ד)  הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –

           "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

           "המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון;

           "המדד הבסיסי" – מדד חודש מאי 2007.

מיום 26.6.2007

תיקון מס' 9

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח 230)

הוספת סעיף 29א

אחריות בשל פרסום בעתון
  1. (א) פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון כמשמעותו בפקודת העתונות (להלן – עתון), ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא לאור של העתון.

           (ב)  באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך העתון שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה.

           (ג)  בסעיף זה, "עורך עתון" – לרבות עורך בפועל.

אחריות של מדפיס ומפיץ
  1. פורסמה פגיעה בפרטיות בדפוס, למעט בעתון בעל תדירות הופעה של ארבעים ימים או פחות המוצא לאור על פי רשיון תקף, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה גם מחזיק בית הדפוס כמשמעותו בפקודת העתונות שבו הודפס הפרסום, ומי שמוכר את הפרסום או מפיץ אותו בדרך אחרת, ובלבד שלא ישאו באחריות אלא אם ידעו או חייבים היו לדעת שהפרסום מכיל פגיעה בפרטיות.

עונשין בעבירות של אחריות קפידה

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

31א.   (א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1)  מנהל, מחזיק או משתמש במאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 8;

(2)  מוסר פרטים לא נכונים בבקשה לרישום מאגר מידע כנדרש בסעיף 9;

(3)  אינו מוסר פרטים או מוסר פרטים לא נכונים בהודעה המלווה בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 11;

(4)  אינו מקיים את הוראות סעיפים 13 ו-13א לענין זכות העיון במידע המוחזק במאגר מידע, או אינו מתקן מידע על פי הוראות סעיף 14;

(5)  מאפשר גישה למאגר מידע בניגוד להוראות סעיף 17א(א) או אינו מוסר לרשם מסמכים או תצהיר בהתאם  להוראות סעיף 17א(ב);

(6)  אינו ממנה ממונה על אבטחת מידע בהתאם להוראות סעיף 17ב;

(7)  מנהל או מחזיק מאגר המשמש לשירותי דיוור ישיר, בניגוד להוראות סעיפים 17ד עד 17ו;

(8)  מוסר מידע בניגוד לסעיפים 23ב עד 23ה.

           (ב)  עבירה לפי סעיף זה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 31א

עוולה בנזיקין

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

31ב.   מעשה או מחדל בניגוד להוראות פרקים ב' או ד' או בניגוד לתקנות שהותקנו לפי חוק זה יהווה עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 31ב

חומר פסול לראיה
  1. חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה.
תיקון פקודת הנזיקין
  1. בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 34א – בטל.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
  1. בתוספת לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, אחרי פסקה (12) יבוא:

"(13) עבירות על חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981".

שמירת דינים
  1. הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין אחר.
ביצוע ותקנות
  1. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר –

(1)  תנאי החזקת מידע ושמירתו במאגרי מידע;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(2)  תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(3)  כללי התנהגות ואתיקה לבעלים, למחזיקים או למנהלים של מאגרי מידע ולעובדיהם;

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(4)  הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

(2) תנאים להעברה או להחזקה של מידע ממאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה;

(2) תנאים להעברה של מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה או מהם;

(3) כללי התנהגות ואתיקה למחזיקי מאגרי מידע ולעובדיהם. לבעלים, למחזיקים או למנהלים של מאגרי מידע ולעובדיהם;

(4) הוראות לענין ביעור מידע עם הפסקת פעולתו של מאגר מידע.

אגרות

(תיקון מס' 4)

תשנ"ו-1996

(תיקון מס' 5)

תש"ס-2000

36א. (א)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1)   אגרות בעבור רישום מאגר מידע ועיון בו לפי חוק זה;

(2)   אגרה, לתקופה שיקבע, בעבור מאגר מידע הרשום בפנקס (להלן – אגרה תקופתית), למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים של אגרות תקופתיות לפי סוגים של מאגרים, וכן את מועדי התשלום של האגרה התקופתית, ותוספת אגרה לאגרה תקופתית שלא שולמה במועדה.

           (ב)  כספי אגרות שנגבו לפי סעיף זה ייועדו לרשם וליחידת הפיקוח לצורך פעולתם לפי חוק זה.

(תיקון מס' 5)

תש"ס-2000

           (ג)  לא שולמה האגרה התקופתית או תוספת האגרה לאגרה התקופתית, לפי הענין, בתוך שישה חודשים מהמועד שנקבע בתקנות לתשלום תוספת האגרה, יותלה רישומו של המאגר בפנקס עד לתשלום.

מיום 11.4.1996

תיקון מס' 4

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 296 (ה"ח 2234)

הוספת סעיף 36א

מיום 2.7.2000

תיקון מס' 5

ס"ח תש"ס מס' 1735 מיום 9.4.2000 עמ' 160 (ה"ח 2843)

(א) השר שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות עבור רישום ועיון לפי חוק זה. לקבוע

(1) אגרות בעבור רישום מאגר מידע ועיון בו לפי חוק זה;

(2) אגרה, לתקופה שיקבע, בעבור מאגר מידע הרשום בפנקס (להלן – אגרה תקופתית), למעט מאגר מידע שבבעלות המדינה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים של אגרות תקופתיות לפי סוגים של מאגרים, וכן את מועדי התשלום של האגרה התקופתית, ותוספת אגרה לאגרה תקופתית שלא שולמה במועדה.

(ב) כספי אגרות שנגבו לפי סעיף זה ייועדו לרשם וליחידת הפיקוח לצורך פעולתם לפי חוק זה.

(ג) לא שולמה האגרה התקופתית או תוספת האגרה לאגרה התקופתית, לפי הענין, בתוך שישה חודשים מהמועד שנקבע בתקנות לתשלום תוספת האגרה, יותלה רישומו של המאגר בפנקס עד לתשלום.

תחילה
  1. תחילתו של פרק ב' ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.

                                        מנחם בגין                   משה נסים

                                                    ראש הממשלה                      שר המשפטים

        יצחק נבון

         נשיא המדינה

* פורסם ס"ח תשמ"א מס' 1011 מיום 11.3.1981 עמ' 128 (ה"ח תש"ם מס' 1453 עמ' 206); ראה ת"ט ס"ח תשמ"א מס' 1016 מיום 7.4.1981 עמ' 174.

תוקן ס"ח תשמ"ה מס' 1137 מיום 7.3.1985 עמ' 52 (ה"ח תשמ"ג מס' 1628 עמ' 176) – תיקון מס' 1.

ס"ח תשנ"ה מס' 1497 מיום 28.12.1994 עמ' 84 (ה"ח תשנ"ד מס' 2299 עמ' 588) – תיקון מס' 2 בסעיף 53 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה–1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח תשנ"ה מס' 2393 עמ' 433) – תיקון מס' 3 בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1589 מיום 11.4.1996 עמ' 290 (ה"ח תשנ"ד מס' 2234 עמ' 148) – תיקון מס' 4 (מאגרי מידע). פרסומו של חוק זה 30 ימים מיום קבלתו בכנסת: 12.3.1996.

ת"ט ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 167; תחילת התיקון מיום תחילתו של תיקון מס' 4.

ס"ח תש"ס מס' 1735 מיום 9.4.2000 עמ' 160 (ה"ח תש"ס מס' 2843 עמ' 214) – תיקון מס' 5; תחילתו ביום 2.7.2000; ראה הוראת מעבר.

ס"ח תש"ס מס' 1753 מיום 17.8.2000 עמ' 304 (ה"ח תשנ"ט מס' 2809 עמ' 420) – תיקון מס' 6 בסעיף 39 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס–2000; ראה סעיפים 34-36 בענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298) – תיקון מס' 7 בסעיף 31 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 54 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 97 עמ' 6) – תיקון מס' 8.

ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 368 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 230 עמ' 230) – תיקון מס' 9.

ס"ח תשס"ט מס' 2192 מיום 16.11.2008 עמ' 114 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 380 עמ' 520) – תיקון מס' 10 בסעיף 39 לחוק להגנה על עדים, תשס"ט-2008.

ס"ח תשע"א מס' 2291 מיום 5.4.2011 עמ' 758 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 358 עמ' 36) – תיקון מס' 11.

חוק הספאם

חוק הספאם החדש – תיקון לס' 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשס"ח–2008

 חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 40), התשס"ח–2008*

החלפת סעיף 30א 1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 , במקום סעיף 30א יבוא:

30.א שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק בסעיף זה –

"דבר פרסומת" – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

"הודעת מסר קצר" – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;

"מערכת חיוג אוטומטי" – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

  • הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
  • המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
  • דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).

(ד) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.

(ה) (1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:

(א) היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

(ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;

(ג) זכותו של הנמען לשלוח בכל עת הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב.

(2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.

(ו) (1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).

(ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד )בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] , יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.

(י) (1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.

(2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).

(3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:

  • אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
  • עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
  • היקף ההפרה.
  • (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
  • (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:

(א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);

(ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;

(ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.

(יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –

(1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);

(2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);

(3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);

(4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;

(5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.

(יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.

(יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין."

תיקון חוק התובענות הייצוגיות

– מס’ 3 2. בחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו–2006 , בתוספת השניה, אחרי פרט 11, יבוא:

"12. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 , בעילה לפי הסעיף האמור."

תחילה 3. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

אהוד אולמרט

ראש הממשלה אריאל אטיאס

שר התקשורת

שמעון פרס

נשיא המדינה דליה איציק

יושבת ראש הכנסת

עבור למעלה