אופציות ככלי איכותי לגיוס כוח אדם בחברות טכנולוגיה

/, גיוס הון, עמוד הבית, עסקים/אופציות ככלי איכותי לגיוס כוח אדם בחברות טכנולוגיה

אופציות ככלי איכותי לגיוס כוח אדם בחברות טכנולוגיה

סטארטאפים רבים מתחבטים בשאלה כבדת המשקל, כיצד להצליח להעסיק כוח אדם איכותי בתחילת הדרך, כאשר אין לסטארטאפ משאבים להעסיק עובדים ולשלם להם משכורת או לחלופין, לשלם לנותני שירותים בגין השירותים הרבים להם נדרש סטארטאפ בתחילת דרכו (מתכנתים, מעצבי UI/UX בניית אתר אינטרנט וכיוצא בזה).

מטרת מאמר זה הינה להציג כיצד הענקת אופציות משמשת ככלי איכותי לפתרון בעיית גיוס כוח אדם איכותי ושימורו עם התפתחות החברה. בנוסף, נסקור מושגי יסוד באופציות, נדבר על האופן בו על חברה לאמץ תוכנית אופציות ומהם מסלולי האופציות הקיימים ולאיזה נותן שירות מיועד כל מסלול.

בטרם נצלול לעומקם של דברים, עלינו להבין מהי אופציה וכיצד מממשים אותה.

אופציה הינה זכות לרכוש מניה בעתיד בסכום שהינו ידוע מראש. כלומר, בשונה מהקצאת מניה אשר הופכת את מקבל המניה לבעל מניות בחברה ביום קבלת המניה, אופציה מעניקה למקבל האופציה (הניצע) זכות בלבד לרכישת מניה בחברה במועד עתידי ובמחיר מימוש אשר ידוע ביום הענקת האופציה.

מה הוא אותו מועד עתידי? פרק הזמן שעל האופציה להבשיל (vesting period) עד אשר הניצע רשאי לממשה ולרכוש מניה בחברה.

מהם היתרונות בהענקת אופציות?

ראשית, הענקת אופציה קושרת בין פונקציית המטרה של הניצע והחברה מכיוון שככל שהחברה תצליח יותר, כך שווי האופציות אשר בידי הניצע יהיה גבוה יותר. מאמרים ומחקרים רבים עסקו בשאלה כיצד לגרום לעובד להזדהות עם הארגון בו הוא עובד. באמצעות הענקת אופציות, נוצרת למעשה אותה זהות אינטרסים כאשר אותו נותן שירות מבין כי ככל שהוא ייתן מעצמו יותר, כך הסיכויים שהחברה תצליח  והאופציות שהוענקו לו תהיינה שוות הרבה כסף גדלה.

בנוסף, מועדי ההבשלה של האופציות נקבעים על-ידי החברה ובכך ניתנת לחברה האפשרות לקשור בין המשך הענקת השירותים על-ידי הניצע לבין קבלת האופציות. כך לדוגמה, חברה יכולה להחליט שהאופציות מתחילות להבשיל כעבור 12 חודשים מתחילת מתן השירותים, ולאחר מכן הן משתחררות כל רבעון על-פני שלוש שנים. באופן זה, מבטיחה החברה כי אם נותן השירותים רוצה להיות זכאי לאופציות, עליו לעבוד לכל הפחות שנה בחברה, ועל מנת להיות זכאי לכל האופציות אשר הוענקו לו, עליו להמשיך להעניק את השירותים על-פני 4 שנים.

מחיר המימוש של האופציה עשוי אף הוא להוות תמריץ במידה ושווי החברה עולה (כפי שניתן לצפות מחברה אשר נמצאת בכיוון הנכון), מכיוון שמחיר המימוש נקבע ביום הענקת האופציה ולכן על-פי רוב מחיר המימוש של חברה בעת הקמת או בסמוך לאחר מכן, יהיה קרוב לשווי הנומינאלי של המניה, בעוד שבעת מימוש האופציות, מחיר המניה עשוי להיות גבוה באופן ניכר ממחיר מימוש האופציה. כך למעשה, יכול עובד לממש אופציה לרכישת מניה אשר שוויה ביום המימוש הינו 1$ ב-0.1$.

נקודה נוספת אשר לעיתים לא זוכה לתשומת הלב המגיעה לה, היא היכולת של חברה לאמוד את מידת האמון של עובדיה או נותני שירותיה באמצעות מימוש אופציות.

כפי שהוסבר לעיל, על-מנת לממש את אופציות אשר הוענקו לו על הניצע לשלם מכספו בכדי לרכוש את מניות החברה. כאשר עובדים ונותני שירותים בוחרים לעשות כן, מדובר באיתות משמעותי מצד אלו שמיטבים להכיר את החברה כי הם "מאמינים" בחברה ובפתרון שהיא מציעה ומוכנים להשקיע מכספם (ולא רק ממרצם) מתוך אמונה כי המניות האלה תהיינה שוות הרבה כסף בעתיד.

כיצד על חברה להעניק אופציות?

חברה מעניקה אופציות בשני מסלולים מרכזיים, כתלות בזהות הניצע.

עובדים ונושאי משרה אשר שיעור אחזקותיהם נמוך מ-10% מהון המניות המונפק של החברה מקבלים אופציות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 ("הפקודה").

נותני שירותים, יועצים ובעלי שליטה בחברה מקבלים אופציות לפי סעיף 3(ט) לפקודה.

ההבדל בין שני המסלולים נעוץ בשיעור המס ובמועד אירוע המס תחת כל אחד מן המסלולים.

בעוד שניצע אשר קיבל אופציות תחת סעיף 3(ט) יידרש לשלם במועד מימוש האופציות מס שולי (לפי שיעור המס השולי של הניצע), ניצע אשר קיבל אופציות תחת סעיף 102 (בהתקיים תנאים מסוימים) ישלם מס ביום מכירת המניה ובשיעור המס החל על רווחי הון (25%).

על מנת להעניק אופציות לעובדים ונותני שירותים, על החברה לנקוט במספר צעדים

ראשית, על החברה להקצות חלק מסוים מתוך ההון השמור שלה לטובת תוכנית האופציות שלה.  כמו כן, על החברה לאמץ תוכנית אופציות אשר תאושר על-ידי  מס הכנסה. על תוכנית האופציות להתייחס לקשת רחבה של נושאים אשר עשויים להתממש בקשר עם הענקת אופציות, כגון, האופן בו יש לנהוג בעת סיום מתן שירותים על-ידי ניצע כאשר האופציות של הניצע אשר הבשילו טרם מומשו, או מה גורלן של אופציות של ניצעים אשר טרם הבשילו ערב עסקת מיזוג או רכישה של מניות החברה.

בנוסף, על החברה למנות נאמן על מנת לעמוד בדרישות הפקודה לעניין הענקת אופציות לפי סעיף 102 (במסלול ההוני). תפקידו של הנאמן הינו לפעול כנאמן של תוכנית האופציות, לרבות על-ידי החזקה בנאמנות באופציות לאחר הענקתן לתקופת החסימה הקבועה בסעיף 102 לפקודה.

לאחר מינוי הנאמן, על החברה להגיש את תוכנית האופציות לאישור רשות המיסים. הכלל הינו כי לאחר 30 יום מיום הגשת תוכנית האופציות לרשות המיסים (על-פי רוב התוכנית מוגשת על-ידי הנאמן), החברה רשאית להעניק אופציות לפי תוכנית האופציות שהוגשה.

לאחר אישור התוכנית, על החברה לדווח לנאמן על כל הענקת אופציות ולהעביר לידיו את כל המסמכים אותם הנאמן נדרש להחזיק בנאמנות עבור הניצע.

חשוב להקפיד כי כל הענקת אופציות תיעשה באמצעות חתימה על הסכם אופציות עם הניצע. הסכם האופציות יקבע באופן פרטני עבור כל ניצע את כמות האופציות המוענקות, מועדי הבשלתן, מחיר המימוש ומסלול ההענקה של האופציה (סעיף 102 על מסלוליו השונים או סעיף 3(ט)). כמו כן, הסכם האופציות יתייחס אף לנושאים נוספים כגון תוקפן של האופציות, סוגיות מיסוי והזכויות המוקנות במניות החברה בעת מימוש האופציות.

חשוב ביותר להכיר את הוראות החוק הרלוונטיות ולוודא כי תוכנית האופציות והסכמי האופציות בהם החברה מתקשרת עומדים בהוראות הפקודה והחלטות רשות המיסים. במקרים רבים, טעויות אשר נעשות בשלב הענקת האופציות או במהלך תקופת הבשלתן עשויות לגרור תוצאות מס מאכזבות עבור הניצעים, ובכך לגרור חשיפה לחברה.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Att. Daniel Lorber
עו"ד דניאל לורבר בעל נסיון עשיר במתן ייעוץ לחברות הייטק בכל שלבי חייהן, מגוון רחב של תחומי המשפט בדגש על עסקאות מימון פרטי, רכישות ומיזוגים, שותפויות בין תאגידים, משקיעים אסטרטגיים ומיזמים משותפים, החל מגיוס המימון הראשוני ועד לרכישה. עו"ד לורבר הינו עו"ד במשרד ברנע ושות'.

השאר תגובה

נגישות