האתגר החדש של עולם המשפט: "האינטרנט של הדברים"

/, דיני אינטרנט, טכנולוגיה ומשפט, עמוד הבית, קניין רוחני/האתגר החדש של עולם המשפט: "האינטרנט של הדברים"
  • IOT

האתגר החדש של עולם המשפט: "האינטרנט של הדברים"

ה"אינטרנט של הדברים", המכונה גם IOT, מבוסס על טכנולוגיה שמטרתה ליצור חיבור רשתי של חפצים יומיומיים בהם משובצים רכיבים אלקטרוניים וסנסורים, לרשת ואחד לשני. באמצעות החיבור הרשתי תיווצר תקשורת בין המכשירים לבין עצמם וכן תהיה יכולת להעביר את הנתונים למעבד ראשי. בעקבות היכולת להעביר, לקלוט ולשדר נתונים, תיווצר מעין מערכת קבלת החלטות אוטונומית ללא מעורבות של גורם אנושי.

מה זה בעצם?

הטכנולוגיה מבוססת על הרעיון לפיו כל מכשיר פיזי שקיים יכול לאסוף מידע ולתקשר עם מכשירים דומים נוספים באמצעות קישוריות אלחוטית כגון: Wi-fi, Bluetooth, NFC וכו'. המידע שנאסף מכלל המכשירים זורם למאגר מידע (מעין משפך), אשר מוביל את כל נתונים שנאספו לשרתי האחסון ושם הם עוברים תהליך של עיבוד באמצעות אלגוריתמים ממוחשבים וייחודים במטרה לגזור מסקנה מבליל הנתונים.

עולם הIOT- ופיתוחו מושפעים רבות מהתחום המדעי המכונה BIG DATA. תחום מדעי זה עוסק ביכולת לאסוף, לבחון ולהעריך מגמות שונות בהיקפי מידע גדולים, על בסיס כמויות אדירות של מידע המצטבר ממגוון מקורות (לדוגמה, באמצעות סנסורים) במאגרי נתונים עצומים. אם כן, על מנת לאפשר פעילות תקינה ותקשורת יציבה בין המכשירים, יש צורך בפיתוח מקביל של עולם ניהול ה- BIG DATAעל מנת שעולם הIOT- יכול להתקיים ולהתפתח.

כתוצאה מהפיתוחים הטכנולוגיים הללו, כבר היום ניתן להצביע על מגוון שימושים יומיומיים המבוססים על טכנולוגית ה-IOT כדוגמת מערכות הבית החכם, ניהול ושליטה מרחוק על מערכות חשמל, אבטחה ותאורה, שעונים חכמים וכן מכשירים לבישים המנטרים מדדים ביומטריים לייעול המצב הבריאותי והגופני בקרב המשתמשים. מכשירים אלו מאפשרים למשתמשים לנהל טוב יותר את מצבם הבריאותי תוך מעקב מתמיד אחר מדדים פיזיולוגיים וכתוצאה מכך קבלת טיפול רפואי מדויק; וכן אפשרות לייעל ושפר את כושרם הגופני. מומחים בתחום אף צופים בעתיד יכולת ממשק בין המכשירים הלבישים לשירותי הרפואה המוסדרים, כך שהמכשירים יהוו גורם מתווך בין המטופלים לרופאים.

תחום נוסף שבו צפויים להיות שימושים רבים המבוססים על יכולת ההתקשרות הנדונה הוא ביחס לרכבים האוטונומיים. כבר בימינו אנו, רכבים חדישים מכילים רכיבים של תוכנות מחשב וסנסורים הניתנים לשליטה מרחוק ואף מאפשרים תקשורת בין רכבים. בעולם הרכבים האוטונומיים, קיימים האלמנט הפיזי, העדר הצורך בשליטה אנושית וייצור רכבים ללא הגה או דוושות, לצד העיקרון הבסיסי לפיו אין צורך במעורבות נהג אנושי ובקבלת החלטות המבוססת על אינטליגנציה אנושית. ברכבים אלו אנו צפויים לראות תקשורת בין הרכבים עצמם, בין הרכבים למערכות מחשב וכן מערכות שליטה מרחוק על ידי מפעיל הרכב.

רובנו יכולים להצביע בקלות על היתרונות הרבים הנובעים מהשימוש במכשירים אלו, ואכן ישנם יתרונות רבים. לדוגמא, יעילות השימוש, הנגשת שירותים מסוימים לכלל הציבור ובהקשר למכשור רפואי – הנגשת הרפואה הפרטית לפלחי אוכלוסייה מגוונים ובניהם האוכלוסייה הבוגרת המתקשה להגיע לבתי החולים. אך לצד מגמת הפיתוח המואצת והשימוש הנרחב במכשירים ובטכנולוגיות הללו קיימות גם סוגיות משפטיות אותן יש לקחת בחשבון. חלק מהסוגיות יובאו כאן.

סוגיות משפטיות שעליכם להכיר

פרטיות:

ככל שמדובר במכשירים אשר אוגרים ומעבירים מידע באופן אוטומטי וכן כאלו העושים שימוש במידע פרטי של המשתמשים בהם, עולה סוגיה של פגיעה בפרטיות המשתמש. בשל העובדה שיעילות הטכנולוגיה נובעת מן הממשק עם גורמים נוספים ניצבת לפנינו שאלת פרטיות מהותית: למי תהיה הגישה, הבקרה, ויכולת השימוש בנתונים?אבטחת מידע

כמובן שכמו בנושאים רבים אחרים, קיימת תופעת אדישות המשתמשים לבעיות האבטחה. בעקבות ה"פיתוי" הגדול אשר מציעה הטכנולוגיה ובשל היכולת להתנהל באופן חכם יותר ונוח יותר למשתמש; ניתן לראות כי המשתמשים לעיתים כלל לא בוחנים את ההשלכות של השימוש בכל הנוגע לפרטיות ולאבטחת המידע הרפואי האישי שלהם, או כל מידע אחר שנחשף בעקבות השימוש במכשירים ובטכנולוגיה.

אבטחת מידע ורישום מאגרי מידע:

טכנולוגית הIOT מאפשרת איסוף של נתונים רבים במאגר ראשי, המצריך מערך שלם של ניהול נתונים ובקרה. סעיף 8 לחוק הגנת הפרטיות קובע שכשסביר שמתקיים אחד משני התנאים בחוק, יש לרשום מאגר מידע. התנאי הראשון הוא מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000; והתנאי הנוסף הוא במידה ויש במאגר מידע רגיש. מידע רגיש זהו מונח הנתון לפרשנות, אבל אין ספק שמידע בריאותי, כלכלי וכן כתובת מייל נכנסים תחת הגדרה זו ולכן דורשים רישום מאגר והקפדה על אבטחת המידע בו.

דיני הנזיקין:

בשל הסתמכות המשתמשים על מכשירים אלו, ובשל העובדה כי לעיתים אף יבוצעו פעולות אוטונומיות של המכשירים ללא מעורבות גורם אנושי; עולה שאלת האחריות בהינתן היווצרות נזק. אך מי יישא באחריות לנזק שייווצר? לדוגמה, האם פגיעה או אי הבחנה בשל כשל טכנולוגי שמוביל להידרדרות במצבו הבריאותי של המשתמש תוביל לאחריות נזיקית של החברה או של הרופא? או שמא מדובר באחריות הצרכן המשתמש? שאלת האחריות יכולה אף לעלות בסיטואציות של נזק הנוצר בעקבות קצר חשמלי בשל הפעלת הדוד מרחוק.

חשוב לציין כי הטלת האחריות על היצרנים ומפתחי הטכנולוגיה והאפליקציות אולי נכונה בשל העובדה שהם "מונעי הנזק הטובים והזולים ביותר" – משמע, ביכולתם למנוע את הנזק שייווצר בשל השימוש בטכנולוגיה כי הם שייצרו ועיצבו את המכשירים והטכנולוגיה ולכן ביכולתם לתקן, לתכנת מחדש ולמנוע תקלות עתידיות. אך, גישה זו והטלת האחריות על היצרנים ומפתחי הטכנולוגיה עלולה ליצור תמריץ שלילי עבור המפתחים מלפתח מכשירים נוספים; או שמא יעלו את מחירי המכשירים משמעותית וכך "יגלגלו" את עלות האחריות על הצרכנים.

עליית פרמיית הביטוח עבור תביעות עתידיות ותשלומי פיצוים בגין הנזקים שייווצרו, הינה בלתי נמנעת במשטר בו היצרן והמפתח הם הנושאים באחריות. מדובר בנטל כלכלי שצפוי להעלות את המחיר הסופי של המוצר, כך שהצרכן הוא שנפגע מגישה זו. בנוסף, אנו עלולים לצפות בתופעה בה המשתמשים במכשירים אלו יהיו אדישים להוראות הבטיחות ותנאי השימוש בשל הידיעה שבין כה וכה האחריות תוטל על היצרנים והמפתחים. תופעה זו מכונה הMoral Hazard.

כיצד ניתן למקסם יתרונות ולמזער סיכונים

ניתן לנצל את מרבית היתרונות והמעלות של הטכנולוגיה תוך ניהול טוב ואמין של המידע שנאסף באופן שימנע שיבושים בתפקוד השוטף על ידי פיתוח תשתיות מתאימות, פיתוח ענן ופיתוחים נוספים הדורשים התאמות טכנולוגיות. תעשיית הרשתות האלחוטיות תצטרך לספק תשתית מתאימה שתאפשר את התפתחות הטכנולוגיה וניהול העומס שיוטל עליה, ע"י נקודות גישה ומבואות נוספים, תאים קטנים, שדרות רשת ומתגים עתירי קיבולת; כל אלה יידרשו בכדי לסייע לזרם הגובר של תעבורת הנתונים.

השוק צריך להיערך וליצור שיתופי פעולה בין החברות המובילות במשק, אקדמיה וגופים ממשלתיים על מנת לקדם את פיתוח הטכנולוגיה. עליהם לחשוב מראש על האתגרים והמכשולים – הטכניים, אתיים, חברתיים ומשפטיים כאחד-בזמן עיצוב ופיתוח המוצר. מדובר בגישת "Security by Design", שבאמצעותה ניתן להוזיל את העלויות ולהבטיח שימוש בטוח בכל הנוגע להיבטי פרטיות והגנת סייבר.

כחלק מהיערכות השוק, יש ליצור תקן, סטנדרט שעל כלל חברות הפיתוח והיצרנים לעמוד בו. סטנדרט זה יהיה ביחס לפרטיות המידע ואבטחתו וכן תהיה בו התייחסות לנושא האחריות הנזיקית והביטוח. סטנדרט קבוע ייצור וודאות משפטית באשר לאחריות שיישאו בה הצדדים שיוצרים, מנגישים ומשתמשים בטכנולוגיה. על הממשלה לשקול באיזו גישה היא נוקטת בכל הקשור לתמיכה ענןבטכנולוגיה ועידוד פיתוחה אל מול הרצון לשמור על סטנדרט זהירות בכל הנוגע לפרטיות המשתמשים ואבטחת המידע האישי במקביל להסדרת סוגיות של אחריות נזיקית.

סטנדרט קבוע גם צפוי לעודד שיתופי פעולה בינלאומיים ביחס לטכנולוגיה המתפתחת. קביעת סטנדרט תשדר יציבות ואמינות שסביר שיעודדו השקעות ושיתופי פעולה נרחבים וחשובים עבור פיתוח הכלכלה והטכנולוגיה. .

אנו נמצאים בעידן חדש מבחינה טכנולוגית ולפנינו מעבר לעולם עתידי ומרושת. האינטרנט של הדברים צפוי להשתלב בכל תחום בחיינו ולצד יתרונותיו הרבים קיימים גם אתגרים שעלינו להתמודד
איתם. הטכנולוגיה שואטת קדימה אך אנו יכולים להשפיע עליה ולעצבה כבר בשלבי הפיתוח על מנת לתת מענה לאתגרים.

מבחינה משפטית, נראה כי קיים הצורך בקביעת כללים ואף חקיקה מותאמת ורלוונטית. אך ישנם קשיים העולים מהליך קביעתם, שכן יש צורך בגמישות מחשבתית וראייה עתידית כדי להתאימם בצורה מיטבית לטכנולוגיה של המחר. מדובר על כללים וחקיקה שלא נוצרים לאחר שימושיים פרקטיים וניסיון החיים בפועל; אלא מתוך מחשבה עתידית וראיית הנולד. אמנם ההיסטוריה מלמדת אותנו שעולם המשפט מדדה מאחורי ה"אצן הטכנולוגי"; אך כבר היום אנו רואים שיתופי פעולה בין קבוצות מחקר והמדען הראשי, וכן אנשי אקדמיה אשר בוחנים את החוק הקיים ומנסים לבצע תיקונים או שינויים בו טרם הטמעת הטכנולוגיה. 

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

limmor kfiri
סטודנטית למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. כולם אומרים עליה שהיא חברה טובה ותומכת שתמיד תדע לתת את העצה הטובה ביותר. בזמנה הפנוי אוהבת לעשות ספורט ולצפות בהצגות תיאטרון.
נגישות