הסיכונים המשפטיים בעולם הפינטק

/, גיוס הון, טכנולוגיה ומשפט, עמוד הבית, עסקים/הסיכונים המשפטיים בעולם הפינטק
  • Financial Technology

הסיכונים המשפטיים בעולם הפינטק

אחד מהתחומים העולים והבולטים ביותר בעולם ההייטק היום הוא הפינטק. המונח פינטק (הלחם של Financial Technology) מתייחס לפתרונות המציעים פיתוח חדשני של מוצרים טכנולוגיים הנותנים מענה לבעיות או מאפשרים שיפור תהליכים במגזר הפיננסי.

תחת המונח פינטק, קיימים פתרונות טכנולוגיים למגוון צרכים פיננסיים כגון העברות כספים בינלאומיות, מתן הלוואות, רכישות באינטרנט ומימון עסקים. חברות פינטק שונות פונות למגוון רחב של משתמשים ומציעות פלטפורמות B2B, B2C ו-C2C. דוגמאות מצוינות לכך הן חברות כמו Robin Hood אשר פיתחה אפליקציה למסחר במניות ללא עמלות, Atom, בנק דיגיטלי המציע את שירותיו באמצעות אפליקציה באופן בלעדי, ו-Funding Circle, פלטפורמה להשקעה בעסקים קטנים.

לפינטק קיים פוטנציאל אדיר להמשיך להתפתח, בעיקר בגלל גודלה העצום של התעשייה הפיננסית והיכולת שלו לשנות ולייעל אותה באופן משמעותי. כך, בשנת 2015 ההשקעה בחברות פינטק הגיעה ל-19 מיליארד דולר, ועדיין נמצאת במגמת עלייה. עם זאת, עם התפתחות הפינטק נוצרות גם בעיות רבות עליהן יש להתגבר, ובפרט בעיה רגולטורית.

הענף הפיננסי מאופיין במערכת ענפה ורחבה של רגולציה במגוון תחומים, שהעיקריים בהם הם רגולציה נגד הלבנת הון, ורגולציה המגנה על משקיעים ולקוחות של מוסדות פיננסיים. החוקים והתקנות החלים על הענף הפיננסי לא בהכרח תואמים את המצב הטכנולוגי היום, ולחברות הפינטק קיימת המשימה הקשה להתאים את הטכנולוגיה שלהם לרגולציה קיימת.

כיצד משפיעה רגולציה נגד הלבנת הון על חברות הפינטק?

רגולציה נגד הלבנות הון (Anti-money laundering – AML) היא בעלת נוכחות משמעותית בתעשייה הפיננסית וזוכה לתמיכה בינלאומית ולשיתוף פעולה בין ממשלות וגופים פיננסיים. רגולציה זו קמה במטרה להילחם במקור ההכנסות של גופי טרור ופשע מאורגן. חוקים כמו ה-Bank Secrecy Act וה-Money Laundering Control Act בארה"ב, ה-Proceeds of Crime Act בבריטניה וחוק איסור הלבנת הון בישראל, חלים על מגוון מוסדות פיננסיים וקובעים חובת דיווח על עסקאות חשודות. במקרים מסוימים קיימת גם דרישה שמוסדות פיננסיים יבצעו הליך בדיקת נאותות על לקוחותיהם, הליך שזכה לכינוי Know Your Customer (KLC), ויבצעו מעקב אחרי מעבר של כסף. חלק מגופי האכיפה העיקריים הם ה-FINRA וה-Office of the Comptroller of the Currency (OCC) בארה"ב, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל.

עבירות על חוקי AML הן עבירות פליליות וחלק מהסנקציות על כך הן עונשי מאסר, קנסות, הגבלות על הפעילות העסקית, סגירת החברה, פגיעה בתדמית החברה ופגיעה ביכולת שלה לבצע עסקאות עם גופים פיננסיים. לכן כל גוף המעוניין להיכנס לעולם הפיננסי חייב להכיר ולפעול לפי דרישות הרגולציה. דרישות אלו אינן רק מהותיות, אלא חלקן גם פרוצדוראליות. כך לדוגמה חברות פיננסיות מחויבות להכין תוכנית AML כתובה, אשר קובעת את מנגנוני בקרת הציות והכשרת הציות בחברה. תוכנית זו צריכה להיכתב מתחילת פעילות החברה, ויש להתאים אותה לפעילות החברה עם גדילתה והתפתחותה.

הרשויות כבר מנוסות בהתמודדות עם המוסדות והאמצעים הוותיקים בענף הפיננסי, אך ככל שהטכנולוגיה מתפתחת כך היא מאתגרת אותן יותר. האנונימיות והמהירות בהן מימון והעברות כספים מתבצעים באמצעות פיתוחים טכנולוגיים חדשים, מהוות סכנה אמיתית למלחמה נגד הלבנת ההון. חברות פינטק רבות מתקשות לתת מענה אמיתי לבעיית העבריינים וטרוריסטים הרוצים להשתמש בשירותיהן, ולכן הן חשופות לרגולציה מחמירה במיוחד. כישלון במענה על אתגר זה על ידי חברות הפינטק עלול להוביל להחמרת הרגולציה בעתיד.

חשוב לציין כי פרט לחוקים הרבים החלים על הענף הפיננסי, בכל מדינה ישנה פסיקה ענפה אשר מפרשת את החוק וקובעת את ההשלכות שלו על פעילויות כגון העברות כספים בינלאומיות, הלוואות Peer-to-Peer ומיקרו-תשלומים. היכרות מעמיקה של הפסיקה היא הכרחית בעת קביעת תוכניות ה-AML והתאמת פעילות החברה לרגולציה הקיימת.

איך עולם הפינטק מגן על הלקוחות ועל המשקיעים?

אספקט נוסף של רגולציה על מוסדות פיננסיים הוא הרגולציה שמטרתה להגן על לקוחות ומשקיעים. רגולציה זו מכירה ברגישות של גופים המחזיקים סכומי כסף משמעותיים עבור אנשים אחרים, ושואפת להגן על הלקוחות והמשקיעים על מנת שלא יחששו להפקיד את כספם, ובכך לעודד צמיחה בפעילות הפיננסית והכלכלית.

חוקים כגון ה-Truth in Lending Act ו-Truth in Savings Act בארה"ב, הנאכפים על ידי ה-Consumer Financial Protection Bureau (CFPB), וחוק הבנקאות ל-רישוי ו-שירות ללקוח ו-חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בישראל מעניקים מנגנוני הגנה על משקיעים ולקוחות של מוסדות פיננסיים. הרגולציה מחייבת את החברות להגביר שקיפות בריביות ועמלות ולאפשר ביטול תשלומים אשר חלים על פעולות שונות בתחום הפינטק. כמו כן, מכיוון שחברות פינטק רבות עוסקות בהעברות כספים בינלאומיות, יש להתאים את הפעילות לרגולציה של המדינות השונות בהן הן פועלות.

הגבלות רגולטוריות נוספות קיימות גם על חברות אשר מספקות ייעוץ השקעות, ניהול נכסים או ניהול קרנות נאמנות. חברות אלה מפוקחות על ידי גופים כגון ה-Securities and Exchange Commission (SEC) ו-FINRA בארה"ב ורשות ניירות ערך בישראל אשר דורשים רישיון לצורך פעילותן.

האם הפינטק מתמודד עם הרגולציה או שהרגולציה מתמודדת עם הפינטק?

רגולציהענף הפיננסים הוא אחד ממגזרי התעשייה החווה את הרגולציה המקיפה והקפדנית ביותר. מוסדות כמו בנקים, וחברות ביטוח מחזיקות בכסף של הציבור, מאפשרות פעילות כלכלית ומתמרצות עסקים. לכן, הפיקוח הממשלתי עליהן גדול במיוחד.

חברות פינטק המנסות להשיג דריסת רגל בענף ולייעל תהליכים באמצעות טכנולוגיות חדשות צריכות לזכות שהרגולציה החלה על המוסדות הותיקים חלה גם עליהן, ובשלב זה הפעילות שלהן תלויה ביכולתן להתמודד איתה.

מבקרי הרגולציה בענף הפיננסים טוענים שהיא מרסנת חדשנות ואינה מותאמת למצב הטכנולוגיה הנוכחי. לפיכך, עולים קולות הקוראים למדינות להתאים את החקיקה שלהן על מנת להקל על פיתוחים בתחומים שונים בענף הפיננסים כגון מיקרו תשלומים וטכנולוגיית בלוקצ'יין.

בניגוד לדעה הרווחת, מוסדות ממשלתיים אינם אטומים להתפתחויות הטכנולוגיות בענף הפיננסים ובצורך ההולך וגובר ברגולציה חדשנית, וישנן התפתחויות חדשות בתחום מתחילת השנה. הצהרות של ה-OCC וה-CFPB על כוונות להתאים את הרגולציה לחדשנות אחראית מעידות על מאמצים בכל הנוגע להתאמת הרגולציה לעולם הטכנולוגיה, אך המצב הנוכחי עדיין מחייב ציות לכללי הרגולציה הקיימים. חשוב גם לזכור כי התאמת הרגולציה אין משמעה ביטול הרגולציה. לכן, ככל שהדרכים להעברה והלוואה של כספים ייעשו פשוטות יותר ומהירות יותר, כך הסכנה מניצול הטכנולוגיה על ידי גופי פשע וטרור תהיה גדולה יותר, וסביר להניח שהרגולציה תחריף בהתאם. 

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Amir Slutzky
סטודנט שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים בהתמחות חשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. גר בתל אביב ועובד בחברת הייטק בהרצליה. מתעניין בפילוסופיה, אקטואליה כלכלית וממים של חתולים באינטרנט.
נגישות