השקעות המונים כאלטרנטיבה לגיוס הון למיזמים – חלק א'

/, סטארט-אפים, עסקים/השקעות המונים כאלטרנטיבה לגיוס הון למיזמים – חלק א'

השקעות המונים כאלטרנטיבה לגיוס הון למיזמים – חלק א'

בימים אלה מוסדר מודל השקעות ההמונים בעזרת תיקון לחוק ניירות ערך אל תוך תעשיית הפיננסיים הישראלית, אשר עתיד להעניק פטור מתשקיף בפנייה לציבור למיזמים מסוימים. קשה למדוד בוודאות כיצד השוק יגיב לכניסת המודל החדש. אין ספק כי הוא טומן בחובו לא מעט סיכונים פיננסיים שטרם הכרנו בעולם ההשקעות, אך יחד עם זאת, הוא מסוגל לעזור לנו להשקיע בדור העתיד של הסטארט-אפים הישראליים.

מהן השקעות המונים (Equity Crowdfunding)

בשנים האחרונות חדשנות טכנולוגית הצליחה להביא לשינוי בעולם ההשקעות הפיננסי. אותה חדשנות, הפילה את החומות והמחסומים שנוצרו בין פעילויות חברתיות-פיננסיות-טכנולוגיות על ידי פלטפורמות אינטרנטיות שונות שהקימו אלטרנטיבה לגיוס הון למיזמים ופרויקטים נקודתיים. השקעות המונים (Equity crowdfunding) הן תוצר של מודל גיוס הון מוכר לנו שנקרא מימון המונים (Crowdfunding). ההבדל בין מימון ההמונים לבין השקעות המונים הוא התמורה אותה מקבל המשקיע. בעוד שמימון המונים מניב תרומה שבהגדרה, אינה מכסה את סכום ההשקעה, השקעת המונים מתבססת על מודל לפיו משקיע המעביר כסף דרך הפלטפורמה האינטרנטית אל המיזם, מקבל בתמורה יחידת בעלות במיזם (מניה). כפועל יוצא מכך, אותו משקיע הופך לבעל זכויות עתידיות הכוללות חלוקת רווחים וזכויות הצבעה, באופן הדומה להשקעה בשוק ההון. הרעיון של מסחר במניות דרך הפלטפורמה נעשה על מנת לאפשר גיוס הון ראוי של מיזם, באמצעות מספר גדול של משקיעים קטנים, כאשר אלו משקיעים סכום נמוך באופן יחסי, והופכים להיות בעלי נכס סחיר שבטווח הארוך מסוגל להיות בעל ערך רב. 

אמנם בישראל התחום נמצא עוד בחיתוליו, אך במדינות מפותחות רבות, מודל השקעות ההמונים מושרש ומהווה חלק בלתי נפרד מתעשיית הסטארט-אפ וגיוס ההון. בבריטניה למשל, אחת המעצמות בתחום, גויסו דרך פלטפורמות השקעות המונים כ-332 מיליון לירות סטרלינג במהלך שנת 2015 – עליה של 295% לעומת שנת 2014, והם מהווים 15.6% מההשקעות במיזמי SEED  ועסקים צעירים במדינה.

                               העברת כסף דרך הפלטפורמה הופכת את ההמונים לשותפים                                                                                                             

הצורך במודל השקעות המונים בעולם הסטארט-אפ הישראלי 

הצורך במודל גיוס אלטרנטיבי העולה בקרב סטארט-אפים המצויים בשלבים מוקדמים נובע מהעובדה כי למיזמים אלה נוצרות לא מעט בעיות בגיוס הון בדרכים הנפוצות. יזמים רבים מצליחים לממן בממוצע בין $100,000 ל$500,000  באופן עצמאי בדרכי מימון שאינן מיחסות את המימון עצמו לדרגת הסיכון, כמו למשל הון עצמי של היזמים או הון הניתן באמצעות קרובי משפחה (FFF). הבעיה הגדולה נוצרת לאחר שהמימון ההתחלתי נגמר, המיזם התקדם כמה שלבים בחייו ובכדי להתקדם לשלב הבא, עליו לגייס סכומים נוספים. הבנק לרוב אינו מבין מה הוא מתבקש לממן, או לחילופין, מבין אך מאמין שהסיכון צריך להשתקף בתמורה, ולכן הריביות שמקבלים מיזמים בשלב זה לא מאפשרות גיוס הון ריאלי. 

האופציה הריאלית היא לפנות למשקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון, גופים המחפשים השקעה מרובת סיכון בדמותו של סטארט-אפ מתחיל. הבעיה היא שהגופים הללו נוטים שלא להשקיע במיזמים בשלב ה-Pre Seed וה-Seed, כלומר, בכל שלב מוקדם בו קשה להבחין מה היא התשואה שהמיזם מסוגל להניב למשקיעים. פחות מרבע מקרנות ההון סיכון פונות למיזמים בשלבים קדם-סבבים, כאשר הרוב המוחלט מעוניין להיכנס למיזם "עשוי". הבעיות הללו מתעצמות כאשר אנו דנים בסטארט-אפים טכנולוגיים, שדורשים בהתחלה זמני פיתוח ופיילוט ארוכים שלא מניבים תשואה כלל. משחק סכום האפס שנוצר מכך הוא, שללא ההשקעה של בעלי ההון והקרנות, לא יהיה למיזם מספיק כסף לפתח ולהוציא פיילוט ראוי וכך נעצרים רעיונות רבים עוד לפני היציאה לשוק. 

ישנם קרנות ומשקיעים פרטיים שמכוונים להשקעות "מיקרו" לשם מימון מיזמים מוקדמים. עם זאת, יש לזכור שגם כאשר היזם משיג את המימון, הוא מקריב שליטה במיזם שהוא עצמו התחיל. נוצר מצב לא שוויוני בין הגוף החיצוני ליזם, כאשר לאחרון אין ברירה אלא להעניק שליטה לגופים חיצוניים. 

השלכות בחירת נתיב הגיוס על ההתקדמות העסקית של המיזם

הבחירה בדרך גיוס ההון, עשויה להוות אבן דרך בחיי המיזם ולקבוע האם המיזם יהווה הצלחה כבירה בעתיד, או האם ידשדש ולא יצליח למנף את עצמו. העובדה שהקרנות הפרטיות והמשקיעים המתוחכמים הם גורם מימוני חוזר, שחקן שמכיר את השוק, ומסוגל להתוות את דרך המיזם בצורה נכונה, עשויה להיות משמעותית. למרות היבט השליטה שאולי מצנן מעט את התלהבות היזמים לצרף גוף מתוחכם למיזם, למאפיין זה של הקרנות והמשקיעים הפרטיים יש משמעויות שבהחלט יכולות להניב ערך למיזם למרות הדילול העתידי בשליטת היזמים המקוריים. 

ברגע שקרן הון סיכון היא חלק מהמיזם, הכוח שלה כשחקן חזק בתעשייה יכול לעזור לקדם את המיזם בהיבטים של שיתופי פעולה פוטנציאלים, לקוחות עתידיים וגורמי הפצה מובילים. הכוח של הגורמים המקצועיים יכול אף לעזור להוריד עלויות רבות, ועמלות שונות אליהן יידרש המיזם בתחילת דרכו, וכן גם יעזרו ליצור יחסי התקשרות קרובים יותר בין היזם לבין הרשויות ושינויי החקיקה שהן מקדמות. 

נתונים וקשרים אלו אינם נגישים לקהל הרחב, ולכן דרך השקעות המונים, המייסדים יאלצו לבחור את דרכם ההתחלתית בשוק לבדם. מנגד, ניתן לטעון שההצעה לקהל הרחב, מסוגלת לקדם את המיזם מבחינה שיווקית ויוצרת קהל של מעין "מאמצים ראשונים" (Early Adopters) של המוצר. קידום אורגני שכזה שווה באופן אובייקטיבי הרבה מאמץ דרך קרנות הון סיכון או מאיצים כאלה ואחרים. ניתן לומר כי לרוב המשקיעים בפרויקט האינטרנטי יהפכו ללקוחות החברה בעתיד. כך שבעצם במידה וקמפיין מימוני מצליח, החשיפה עצמה, היא אדירה ומבטיחה הנגשה של המוצר החדש לקהל צעיר שיאמץ את החידוש בעתיד, דבר שלא קיים במבנה הסכמתי והמקובל שנחשב "מקצועי" יותר.

פערי כוחות משפיעים על אפשרויות הצמיחה של המיזם

הסיכונים הכרוכים במסחר דרך השקעות המונים

הסיבה המרכזית שגורמת להתעכבות כניסת דרכי המימון החדשניות דרך קבע לישראל היא הרצון לשמור על ציבור המשקיעים. השקעות המונים אינטרנטיות חושפות את המשקיע לסיכונים שלא היו מהווים גורם משמעותי אם המשקיע היה סוחר בכל פלטפורמה פיננסית אחרת כמו בבורסה או בקרנות. המהות של דרכי המימון החדשניות היא שהן פותחות אופציה נוספת למשקיעים לא מתוחכמים, למשקיע סביר מן המניין שברצונו לחפש תשואה גבוהה מהרגיל, או במקרה מתחבר למיזם טכנולוגי חדיש. 

הונאות מציעים הן הסיכון המשמעותי ביותר שנגזר משימוש בהשקעות המונים, הסיבה לכך היא שהרשת לא יכולה להיות מפוקחת כמו הבורסה, כאשר אין היבט פיזי לאינטראקציה הפיננסית בין המציע לקונה, קל יותר לנוכלים להתחזות למנפיקים רציונאליים ולגבות כסף או פרטים רגישים של המשקיעים. בנוסף, 

אם במערכת היחסים בין המשקיע המתוחכם מדובר בצד חזק מול צד חלש, חוסר איזון בדיאלוג שפותח פתח לסיכונים רבים אצל היזם כמו חשיפה אודות המיזם ללא NDA והתפשרות על רמת המעורבות במיזם, גם במערכת יחסים בין המשקיע הלא מתוחכם לבין היזם נוצר חוסר איזון. השקעות המונים מסוגלות להקל על המיזמים הצעירים, ולאפשר להם לקבל מימון בדרך אלטרנטיבית, אך כפועל יוצא מכך המיזמים לא מציגים אסטרטגיה מסודרת או מספיק מידע בכדי להפוך את הסיכון להיות סיכון נקי שנובע מההשקעה במיזם צעיר. המשקיע לרוב אינו יודע מה תכנית הפעולה, אינו יודע מהו זרם הכספים הצפוי, ואף במקרים רבים במיזמים טכנולוגיים, המשקיע אינו מבין באמת מהי ההמצאה, או את המהות של המיזם הטכנולוגי, לכן משקיעים רבים פועלים לפי רגש, לפי קרבה לתחום של המיזם ולא למהות הפעילות. מעבר לכך, אין באמת אפשרות למשקיע ליצור דיאלוג של משא ומתן, זה נוגד את מהות הפלטפורמה, היזם מציג סרטון קצר על הפעילות, מציג 2-3 פסקאות וככה המשקיע אמור לקבל החלטה. 

הסיכונים שלעיל הם רק טעימה מצומצמת מרשימת הסיכונים שמובילה את מדינות העולם לחוקק חוקים שיגנו על משקיעים לא מתוחכמים בפלטפורמות השקעות המונים.

לקראת החלק הבא

כעת, כשהבנו על קצה המזלג מה היא השקעת המונים, הבנו כי השקעה שכזו יכולה להיות מאוד מסוכנת אם לא משתמשים בה נכון. אך גם בעלת פוטנציאל לשינוי הכלכלה של מדינה שלמה, זאת על ידי הרחבת אופקיי תיקי ההשקעות הפרטיים ומתן הזדמנות שווה לכל מיזם מתחיל. אומת הסטארט-אפ הישראלית לא נשארה אדישה לפוטנציאל והבינה שהמטרה המרכזית צריכה להיות הכשרת מסחר שכזה כאן בישראל, במיוחד אחריי ההצלחה שלו בעולם. בחלק השני של המאמר אפרט על הפתרונות המשפטיים שניתנו בתיקון לחוק ניירות ערך, את ההתמודדות של הפלטפורמות האינטרנטיות הישראליות שמנסות להיאבק ברגולציה ולמנף את המיזם הטכנולוגי שלהן עצמן, ואנסה לתת את דעתי בעניין שאלת מיליון הדולר-

האם כדאי לסטארט-אפים לגייס הון דרך השקעות המונים?

 

 

By | 2017-07-10T11:30:59+00:00 יולי 4th, 2017|גיוס הון, סטארט-אפים, עסקים|0 הערות

אודות המחבר:

Ophir Samuelov
סטודנט למשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, גר בתל אביב ועובד כעוזר מחקר אקדמי. נהנה מיין טוב, ובזמנו הפנוי מבלה בכתיבת טורי דעה על ליגת הNBA.
נגישות