חותמים הסכם מול מתכנת? אתם חייבים לקרוא את זה

יזמים רבים נעזרים בהזמנת שירותים מקצועיים במגוון תחומים בכדי לקדם מיזמים טכנולוגיים חדשניים. אחד ההסכמים הנפוצים בימינו הוא הסכם מול מתכנת לטובת הקמת אתר/ אפליקציה הנדרש למיזם (שירות טכנולוגי). ההסכם נועד להבטיח הסדרה של יחסי הצדדים – היזם והמתכנת, ופירוט ביצוע השירות הנדרש שהיזם מזמין. אדם סלב לייבן הינו מנחה מקצועי, מומחה תקשורת ויועץ בסקטור העסקי בחברת Vayomar. לפני הגעתו לחברה, אדם עבד כשליח ויועץ של "הלל" בנושאי פוליטיקה ישראלית והיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון. בעבר, ניהל את מחלקת פיתוח ההדרכה בפרלמנט הישראלי, והתמחה בעיקר בעמידה מול קהל ונוכחות בימתית. 

כל הסכם התקשרות מול מתכנת חייב להכיל מספר סעיפים חשובים. זאת, בכדי להבטיח את טיב היחסים המשפטיים בין היזם לבין המתכנת המבצע עבורכם שירות, ולוודא שהשירות מתקבל בהתאם לציפיות תוך הבטחת ההגנה הנדרשת מפגיעה אפשרית במיזם. יזמים רבים אינם רואים בהסכם מול מתכנת כבעל אופי מהותי אלא פורמאלי לטובת ביצוע השירות בלבד, ואינם מודעים לחשיבות הבטחת הגנתם בהסכם ע"י הכנסת סעיפים מהותיים שנועדו לכך. על כן, אספנו עבורכם את חמשת הנושאים המהותיים ביותר שחייבים להיכלל בהסכם עם מתכנת:

נספח אבני דרך (Milestones): נספח חשוב המגדיר את השלבים בהם המתכנת יודע מה עליו לבצע, עד מתי עליו לבצע כל שלב, והאופן המסוים והמוגדר שעליו לבצע אותו. הדבר כמובן ייקבע בהתאם לתיאום הציפיות הנעשה בין היזם למתכנת נותן השירות. כדאי גם לערוך טבלה מסודרת שתכלול רובריקות ברורות לטובת חידוד מתן השירות: שם אבן הדרך, תיאור אבן הדרך, תאריך ביצועה, באיזה שלב על היזם לבדוק את העבודה שבוצעה באבן הדרך (במידה וידרשו תיקונים, יוקצה זמן מרווח לביצוע תיקונים בהתאם לצורך), עלות אבן הדרך וכמות השעות המוקצית לטובתה, וכמובן רובריקה למתן דגשים חשובים וציון הערות שיהיו חיוניות בשלבים מסוימים. בנוסף, חשוב להוסיף בחלק זה של אבני הדרך התייחסות לבטוחה לביצוע עבודתו של המתכנת, זאת ע"י השארת סכום כסף מסוים של היזם אצל נאמן שיועבר למתכנת רק לאחר שהיזם בדק וראה שהאתר עובד (לדוגמה: הקצאת זמן של שבועיים לכך).  נספח כזה יסייע לצדדים לדעת בוודאות את החובות המוטלות עליהם, ולוח הזמנים לביצוען. אם שלב מסוים לא יבוצע בצורה שנקבעה בטבלה, נוכל להבין כי מדובר בהפרת החוזה. 

תשלום (Payments): סעיף מפורט שיגדיר את נושא התשלומים למתכנת. סעיף חשוב שבו כדאי להגדיר שהתשלום יבוצע לאחר השלמת אבן דרך ועלותה ליזם תהיה מפורטת בנספח, כמצוין לעיל. בדרך זו הן היזם והן המתכנת יידעו ויבינו את טיב השירות שעל המתכנת לספק ליזם, התשלום עבור השירות והמועד הנדרש להעברתו למתכנת. 

ויתור על זכויות יוצרים (Ownership rights): המטרה בהסכם שירותים היא ביצוע שירות מקצועי כלשהו עבור הצד המזמין. סוגיית זכויות היוצרים הינה נדבך במושג המשפטי של קניין רוחני, המתייחס לכלל היצירות הלא מוחשיות שיוצר האדם (מוסיקה, סרטים, ציורים וכו'), ולו זכויות ביצירותיו. דוגמה לכך: כאשר אדם א' מצייר סמיילי על דף נייר, הבעלות בסמיילי היא שלו כיוצר הסמיילי. במידה ויוצר הסמיילי יעביר את דף הנייר עם ציור הסמיילי לאדם ב', זכות הבעלות ביצירה  (הסמיילי שמצויר בדף הנייר) עדיין תהיה שייכת לאדם א', אך הבעלות בדף הנייר עצמו שהועבר תהיה שייכת לאדם ב'. כשמדובר ביזמים המזמינים שירותי תכנות ממתכנתים עצמאיים, חשוב להוסיף סעיף וויתור של המתכנת על הזכויות בקניין הרוחני של יצירת התכנות. לפי סעיף 35  לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק"), בעל היצירה הוא היוצר שלה – במקרה זה המתכנת שנתן את השירות. למתכנת אפשרות להעביר את הזכויות ביצירה ליזם המזמין וזאת דרך הוספת סעיף בהסכם בו המתכנת מוותר על כל זכויותיו ביצירה שיצר עבור היזם המזמין. כך יבטיח היזם את זכויותיו ביצירה ללא חשש לפגיעה עתידית אפשרית במיזם מצדו של המתכנת. 

שימוש בקוד פתוח (Open source): קוד פתוח הינו קוד נגיש לכל מי שרוצה להשתמש בו לטובת פעולות רבות (תכנות, פיתוחים שונים, עריכות וכו'), כך שכולם יכולים להשתמש בו ולסייע לפיתוחו ושיפורו של הקוד. הקוד הפתוח נועד לקדם את השיתופיות בתחום התכנות, אך על היזם למנוע מהמתכנת שימוש בו כיוון שהשימוש בקוד הפתוח כרוך בתנאים מסוימים שעלולים לפגוע בייחודיות, במקוריות של התכנות ובבעלות על היצירה. המטרה היא שהיצירה תיבנה בקוד חדש לגמרי כדי להבטיח את החדשנות והייחודיות במיזם. גם אם יהיה שימוש כלשהו בקוד הפתוח על המתכנת להיות מודע לתנאי השימוש ולידע את היזם, כך שלא תהיה פגיעה במיזם ותימנע השפעה כלשהי על הבעלות ביצירה. על היזם להיזהר מחוסר המודעות של המתכנת בנושא, ולהכניס בהסכם סעיף איסור שימוש בקודים פתוחים. 

אי-תחרות (Non- Competition): סעיף המגביל את המתכנת מלהעניק שירות תכנות למתחרים פוטנציאליים של המיזם למשך התקופה בה החוזה מתקיים וכשנה לאחר סיום מתן השירות (הגבלה מעבר לשנה כנראה תראה כפוגעת בחופש העיסוק ובזכויות לפי דיני העבודה וכלא סבירה). הסעיף אוסר על המתכנת לתת כל שירות או סיוע למיזם המקנה את אותו השירות כמו של המזמין, ועלול לסכן את היזם בפגיעה אפשרית במיזם. 

 

חשיבות נספח אבני הדרך ומשמעויות הפרת חוזה:

כפי שצוין לעיל, הוספתו של נספח אבני הדרך מהותית בכדי להבטיח את יעילות ההתקשרות בין הצדדים להסכם. בעזרתו, ליזם יהיה ברור בכל נקודת זמן איזה שלב מבצע המתכנת, ובאיזה אופן. לפיו היזם יודע מתי עליו לשלם למתכנת ואיך עליו לקבל את השירות בכל שלב. הנספח מסייע להבין מתי מתבצעת הפרת חוזה ע"י אחד הצדדים, ומקלה על יישוב סכסוכים אפשריים והתדיינות בנושא. כדאי גם לצרף טבלה נוספת להסכם (מעבר לטבלת אבני הדרך), שתפרט את אחוזי ההפחתה בתשלום למתכנת  במקרים בהם המתכנת לא מבצע סעיף זה או אחר מאבני הדרך, אינו מבצע כנדרש, כולל איחורים, כמצופה מההסכם. דוגמאות: אם המתכנת יאחר בעשרה ימים בהגשת אבן דרך, היזם יהיה רשאי להפחית 10% מהסכום המוסכם לתשלום; אם היזם לא יעביר למתכנת את כל החומרים הנדרשים לו לטובת ביצוע אבן הדרך כמוסכם בנספח, יהיה עליו לעדכן לטובת המתכנת את תאריכי ההגשות בנספח, כך שלא יגרור אי עמידה באבני דרך נוספות. נספח אבני הדרך הוא כלי עבודה חשוב, מן המעלה הראשונה, לטובת הצדדים.;

לסיכום, הסכם מתכנת הינו הסכם חשוב ומהותי בין יזם שרוצה לקדם מיזם טכנולוגי חדשני למתכנת המקנה שירות מקצועי עצמאי. על המסמך לכלול את מכלול הסעיפים הרלוונטיים לטובת הגנת זכויותיהם של שני הצדדים במצבים שעלולים להיווצר במהלך יחסי העבודה ביניהם. חמשת הסעיפים שצוינו במאמר זה, יסייעו לכל יזם בחתימה על הסכם מתן שירות מול מתכנת, ולכן על היזם לוודא שהסעיפים הנ"ל כלולים בהסכם כדי להבטיח הסכם מיטבי. 

אודות המחבר:

Shani Vish
סטודנטית למשפטים בדגש עסקי במרכז הבינתחומי, הרצליה. בזמנה הפנוי שני אוהבת לרקוד, לרוץ ומתעניינת באופנה.
נגישות