(כמעט) כל מה שאתם צריכים לדעת על הליך בדיקת הנאותות

/, גיוס הון, הסכמים מסחריים, סטארט-אפים, עמוד הבית/(כמעט) כל מה שאתם צריכים לדעת על הליך בדיקת הנאותות

(כמעט) כל מה שאתם צריכים לדעת על הליך בדיקת הנאותות

בעולם ההון סיכון, תשומת לב המשקיעים מופנית ברובה ליזמים בעלי רעיונות חדשניים וטכנולוגיה פורצת דרך. אולם, לא משנה עד כמה הרעיון מדהים, ועד כמה צוות המיזם מרשים, טרם החתימה על הסכם השקעה ו"פתיחת בקבוקי השמפניה", על היזמים והמיזם לעבור בהצלחה את הליך בדיקת הנאותות. למרות החשיבות הרבה של ההליך, מעטים הם אלו אשר מגיעים מוכנים מראש לשלב זה.

מאמר זה מציג את ההיבטים השונים בבדיקת הנאותות, ומסביר מדוע ההליך מהווה צעד כה חשוב עבור מיזם לשם קבלת השקעה.

מהי בדיקת נאותות?

בדיקת נאותות (באנגלית: due diligence) הינו הליך הנעשה ביוזמתו של המשקיע – בין אם מדובר במשקיעים פרטיים, כדוגמת אנג'לים (angels) ובין אם מדובר במשקיעים מוכרים וגדולים יותר, כדוגמת קרנות הון (VC funds), לשם מחקר והערכת שווי למיזם בו הוא מתכנן להשקיע. ההליך נועד להעריך את כלל ההיבטים העסקיים והמשפטיים של המיזם, וזאת על מנת לקבוע את כדאיות העסקה עבור המשקיע. לכן, הליך בדיקת הנאותות מתבצע לרוב ע"י עורך-דין ו/או רואה חשבון. תוצאות בדיקת הנאותות, למעשה, מהוות את "תשקיף החברה". תשקיף זה הינו מסמך החושף למשקיע מידע נרחב אודות המיזם, ובכך מאפשר לו לבצע החלטה אינפורמטיבית ומושכלת, האם כדאי השקיע במיזם, או מנגד לאלץ את המיזם לחפש משקיע אחר. לאור זאת, ניתן להיווכח כי הליך בדיקת הנאותות נעשה תמיד בשלב בו טרם נחתם הסכם השקעה וטרם הועברו כספים למיזם.

אז מה בעצם כולל הליך בדיקת הנאותות?

בדיקת נאותות משתנה בהתאם לעורך-הדין ולמשקיע המבצעים אותה, אולם קיימים מספר נושאים אשר, ככל הנראה, יופיעו בכל בדיקת נאותות. בדיקת נאותות תכלול לרוב את הנושאים הבאים (יכול וחלק מהנושאים המופיעים מטה אינם רלוואנטיים למיזם שלכם, והדבר תלוי בשלב בו המיזם מצוי):

  •  מסמכים משפטיים של החברה, כגון מסמכי ההתאגדות הכוללים תקנון, הצהרת דירקטורים ראשונים והצהרת בעלי מניות (אלו בהנחה שהמיזם אכן נרשם בתור חברה) וכן מידע על כלל בעלי המניות, סוגי המניות, אופציות, הסכמי מייסדים והסכמי חלוקה.
  •  מידע הנוגע לתכנית העסקית, הכנסות (באם קיימות) והוצאות (דרך טובה למשקיע לבחון כיצד המיזם ניהל את כספו עד כה).
  •  חוזים קיימים בין החברה לצדדים שלישיים, וחוזים שנחתמו בין היזמים לצדדים שלישיים טרם התאגדות החברה וטרם מתן תכנית אופציות לעובדיה.
  •  מידע על הקניין הרוחני של החברה (באנגלית: intellectual property) הכולל סימני מסחר רשומים, זכויות יוצרים, ופטנטים.
  •  מידע משפטי, הכולל הליכים משפטיים בהם נטלה חלק החברה בעבר, הליכים משפטיים המתקיימים בהווה וכן תביעות עתידיות פוטנציאליות.
  •  כל נושא אחר המעלה נקודה חשובה ומסוכנת במיזם: לדוגמא, האם היה למיזם מייסד או עובד ממורמר אשר עזב את המיזם ללא חתימה על כתב ויתור? האם אחד או יותר מחברי המיזם עובד, בנוסף לעבודתו במיזם, עבור חברה אחרת ( פוטנציאל לסוגיות הנוגעות לקניין רוחני )? האם קיימים מסמכים לא חתומים? האם קיים חוק מקומי או חוק בינלאומי אשר הופר על-ידי המיזם? סיכונים עסקיים – לדוגמא, המיזם דורש אספקת חומר מסויים אשר מסופק באמצעות ספק אחד בלבד. מצב שכזה יכול להשפיע על ההיבט העסקי במיזם בצורה דרמטית.

באופן כללי, צוות בדיקת הנאותות של המשקיע בוחן כל מסמך או פיסת מידע הכוללים מידע עסקי ו/או משפטי ביחס למיזם, אשר יכולים להשפיע בסופו של דבר על ערכו. הנושאים אשר צויינו לעיל מהווים רשימה חלקית בלבד, מה שמעיד על היקפו של ההליך, והיסודיות הרבה הנדרשת בביצועו.

מדוע הליך בדיקת הנאותות הוא קריטי לשם קבלת השקעה ?

yosi2עבור המיזם – במידה ואינו עובר בהצלחה את ההליך, הוא מפסיד זמן יקר וכסף. כשאנו מתכוונים לכסף, אנו לא מתכוונים רק לפוטנציאל הכספי המצוי באותה השקעה, אלא גם לכמות הכסף שהתבזבזה עבור אספקת כלל המידע אותו ביקש המשקיע כחלק מההליך – בין אם העלות היא עבור רואה חשבון, עורך-דין או גורמי עלות נוספים. אולם, זה לא העיקר – כיוון שבמידה והליך בדיקת הנאותות נעשה על-ידי קרן הון ידועה ומוכרת בשוק, והסיבה לכשלון בשלב ההליך היתה מהותית, קיים סיכוי שסיבה זו תתוודע לקרנות הון אחרות, כך שגם אלו ימנעו מלהשקיע במיזם.

עבור המשקיע – זהו בזבוז זמן וכסף. בנוסף, אם המשקיע מקבל מוניטין של מי שמבצע הליך בדיקת נאותות ארוך ונוקשה, הדבר יכול להרתיע יזמים אחרים מליצור איתם קשר לצורך קבלת השקעה – למרות שאפשרות היווצרותו של מקרה שכזה תלוי רבות בביקוש וההיצע בשוק באותו זמן.

כיצד אני עובר בהצלחה את הליך בדיקת הנאותות?

כדי לשפר את סיכוייהם, היזמים מאחורי המיזם חייבים "לשחק אותה נכון" כבר מהיום הראשון. כמובן, שלרוב האנשים קשה לתכנן כל כך רחוק קדימה, בייחוד כאשר היזם אינו יודע בוודאות מה הם תכנוניו העתידיים. על כל פנים, הנה מספר טיפים בסיסיים לצורך תכנון עתידי נכון:

1. קראו וחקרו: בניגוד למצב הנתון לפני 20 שנה, היום כל המידע הנחוץ לנו עומד לרשותנו. קראו ככל הניתן על היבטים עסקיים ומשפטיים של סטארט-אפים. באמצעות הקריאה בלבד, ניתן להמנע ממהמורות רבות במהלך הדרך. זכרו: אל תתנו למה שאתם קוראים להפחיד או להרתיע אתכם.

2. היווצעו עם עורך-דין החל מהיום הראשון: כן, ידוע לנו, עורכי-דין הם יקרים ולמי בכלל יש כסף לעורך-דין בשלב כה מוקדם? אולם, עורכי דין רבים מתחום ההייטק יהיו מוכנים להעניק לכם ייעוץ חינמי או לפחות הנחה במחיר הייעוץ. בפגישה אחת קצרה, עורך הדין ימפה עבורכם סוגיות משפטיות אשר עולות ושיש לצפות להם – מה שמאפשר תכנון נכון ואף הימנעות מסוגיות אלו.

3. התכוננו להליך בדיקת הנאותות כבר היום: בכל פעם שהינכם עומדים בפני החלטה עסקית או משפטית ביחס למיזם שלכם, נסו לדמיין כי פעולה זו נבחנת כבר כעת בהליך בדיקת נאותות קפדני. שאלו את עצמכם, כמשקיעים, האם הייתם רואים את ההחלטה העסקית/משפטית בפן חיובי? האם ההחלטה מעלה סיכון/ערך או מורידה אותו?

4. היו מאורגנים: שמרו על כלל הניירת והמסמכים שלכם בסדר ראוי, והקפידו לתעד הליכים ושיחות חשובות (כדוגמת התכתבויות באימייל). למרות זאת, חלק מהדברים הנאמרים בינכם בעבודה היומיומית אינם מצריכים התכתבות ואף צריכים להאמר בעל פה – תארו לעצמכם מצב בו מישהו קורא את כל האימיילים שלכם, הנוגעים לעבודה, ומוצא התכתבות בה נכתב: "רק תיקח את הקוד מהאתר של _____". ככל הנראה תצטרכו לתת קצת הסברים על ההתכתבות הזו!

5. היו כנים: כנות עם המשקיע חשובה מאוד. זה לא אומר שעליכם להתנהג כמו "אמא תרזה" ולתאר כל פיסת מידע לא רלוואנטית למשקיע. אלא, אתם נדרשים לספק כל מידע הרלוואנטי לעסקה בתום לב – אם לא, לא רק שקיים סיכון לקיומה של מערכת יחסים גרועה עם המשקיע, אף יכול להיות כי תחשפו לתביעה משפטית.

6. אל תפעלו לבד: במידה והנכם מחפשים השקעה פוטנציאלית גדולה, שכרו עורך-דין. אל תנסו לעשות זאת לבד, שכן ברוב הסיכויים, תבצעו טעות שתעלה לכם בקבלת הסכם השקעה.

7. נשמו עמוק: אתם לא הראשונים ולא האחרונים לקחת חלק ב"רכבת ההרים" הזאת. במידה וביצעתם את הסעיפים האמורים לעיל, אל תדאגו, אתם במצב טוב.yosi3

הליך בדיקת הנאותות מתחיל כבר כאשר הינכם מגישים את הרעיון (pitch) למשקיעים הפוטנציאלים. אז תכננו קדימה, ותעברו על כל ההיבטים השליליים אשר יכול וישאלו על ידי המשקיע. תקוו לטוב, אך היו מוכנים לרע – אם תעשו זאת, לא תורתעו משאלות מסויימות ותהיו מסוגלים לספק תשובות קונקרטיות עם ביטחון. לדוגמא: "אנו מודעים לסוגיה זו ונוקטים בפעולות הבאות על מנת להתמודד עמה…."

הליך בדיקת הנאותות יכולה להיות חוויה מבהילה ומרתיעה – אך היא לא חייבת להיות כזאת. תכננו מראש, עקבו אחר הצעדים הבסיסיים שצוינו לעיל, והכל אמור להיות בסדר. זכרו, גם המשקיע לוקח סיכון, ולמרות שלהם "כיסים עמוקים יותר משלכם", יש להם את הזכות להגן על ההשקעה הכספית שלהם. לכל סטארט-אפ עולות סוגיות בהיבט העסקי והמשפטי – ההבדל היחיד הוא מתי אותו סטארט-אפ מתפנה להתמודד עם סוגיות אלו. הראו שאתם מודעים למה שקורה סביב המיזם שלכם ביחס להיבטים אלו, ושיש לכם תכנית בצד, וכך תזכו לאמון וביטחון מצד המשקיעים. חשוב לציין, כי גם אם יש לכם סיכון משפטי אשר לא ניתן לפתרון, אין זה אומר שעסקת ההשקעה תיפול – זה רק אומר שגובה ההשקעה יפחת וזאת בהתאם לסיכון אותו העריכו המשקיעים. 

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Yossi Morel
סטודנט למשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. בזמנו הפנוי נהנה לשחק טניס, לשחות או ליטול חלק בכל פעילות ספורטיבית שרק יציעו לו
נגישות