כתב ויתור זכויות בקניין הרוחני


חשיבותו של כתב ויתור זכויות בקניין הרוחני בעולם הסטארט-אפ

הקניין הרוחני הוא למעשה הגדרה כוללת לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של האדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים ועוד, והוא מהווה את הליבה ואת עיקר נכסיהן של חברות הסטארט-אפ השונות. בשל חשיבותו של הקניין הרוחני לחברה, לצמיחתה ולהמשך קיומה, ישנה חשיבות רבה בהגנה עליו והפיכתו לנכסיה הבלעדיים של החברה. כך, ללא אמצעי הגנה, יזמים רבים עשויים למצוא את עצמם במאבקים משפטיים ארוכים ומייגעים על הבעלות בקניין הרוחני, מה שעלול אף להוביל לפירוקה של החברה עצמה. הדרך המומלצת להגן על הנכס היקר בדמות הקניין הרוחני ולהימנע מאותם סכסוכים עתידיים, היא כתב וויתור זכויות (waiver) המעביר את הבעלות בקניין הרוחני לחברה עצמה. מאמר זה יתמקד בחשיבות הרבה לכתב ויתור זכויות ובדרכי הפעולה הרצויות. 

במהלך הקמת חברת הסטארט-אפ עלולות לצוץ מספר סוגיות באשר לבעלות בזכויות הקניין הרוחני, אשר משקפות את החשיבות בקיומו של כתב ויתור זכויות בחברות הסטארט- אפ השונות. כך למשל, חוק זכויות יוצרים קובע כי המעסיק הינו הבעלים הראשון בזכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי העובד בהתקיים תנאים מסוימים (ס' 34 לחוק זכויות יוצרים). אם כן, כאשר היצירה נעשתה תוך כדי עבודתו של העובד ולמטרותיו של המעסיק, בתנאי שהצדדים לא סיכמו ביניהם אחרת, הזכויות באותה יצירה יהיו שייכות למעסיק. עם זאת, אף על פי קיומו של החוק, לעיתים רבות מעסיקים עשויים למצוא את עצמם במאבקים משפטיים מתמשכים מול עובדיהם. לכן, בכדי להעניק את ההגנה הראויה לקניין הרוחני שלהם ועל מנת לכלכל צעדיהם בהתאם, רצוי כי המעסיקים יחתימו את עובדיהם מראש על מסמך ויתור זכויות בקניין הרוחני. מסמך זה קובע באופן מפורש כי העובד מוותר על כל זכויותיו בכל פיתוחי הקניין הרוחני להם יהיה שותף, לרבות בהמצאותיו. 

בנוסף, יזמים רבים טועים לחשוב כי בהיותם הוגי הרעיון, הדבר מקנה להם בעלות על המוצר. עם זאת, במקרים מסוימים לא כך הדבר. כך למשל, כאשר חברות הסטארט-אפ עובדות מול נותני שירות, החוק קובע כי הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה לפי הזמנה הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת (ס' 35(א) לחוק זכות יוצרים). מכאן, שבלא העברת בעלות בכתב, נותני השירות יהיו הבעלים החוקי במוצר. 

ואכן כיום ניתן לראות כי חברות הסטארט-אפ נוטות להסתמך על נותני שירות חיצוניים, בין היתר בכדי להימנע מיחסי עובד-מעביד ומההפרשות הסוציאליות הכרוכות ביחסים אלו על פי חוק. בנוסף, יזמים בעלי רעיון אשר אינם מסוגלים לפתח בעצמם את המוצר, בוחרים לצרף למיזם מומחה טכנולוגיה שיפתח את המוצר עבורם. מכאן,  שאותן חברות מבצעות התקשרויות שונות ומגוונות – החל מהתקשרות עם מעצב גרפי לעיצוב התוכנה, דרך ספקי שירותי שיווק ויח"צ ועד לחברות מיקור חוץ לפיתוח התוכנה. לצד היתרונות בחיסכון העלויות, יש לקחת בחשבון שכל מערכת יחסים כזו נושאת השלכות משמעויות בהיבט הקניין הרוחני, כאשר מעסיקים רבים יכולים בקלות למצוא את עצמם במאבק משפטי על בעלות הזכויות בקניין הרוחני. על מנת להימנע מכך, מומלץ להעביר את הקניין הרוחני למיזם בדרך של החתמת נותני השירות על כתב ויתור זכויות, בו הם מאשרים את הסכמתם להעברת זכויות היוצרים למיזם.

זאת ועוד, היעדר המחאה מלאה של כל הקניין הרוחני מצד אחד היזמים לחברה, עשוי להציבה בבעיה בעתיד, עם פרישתו של היזם או אם יתגלע סכסוך עתידי עמו.  כך, כאשר אחד המייסדים יחליט לעזוב את המיזם, הוא עשוי לקחת עמו את חלקו בקניין הרוחני ולפתוח מיזם חדש, או לחילופין לבקש מהחברה לרכוש ממנו את הקניין הרוחני עם יציאתו, בתמורה לשחרור מלא של תביעות על הפרת קניינו הרוחני. בכדי להימנע ממצבים אלה, רצוי כי כבר בשלבי ההקמה, החברה תדרוש מהמייסדים להקצות אליה את הקניין הרוחני מה שיקבע בברור את הפיכתה להורה היחיד של המוצר.

לסיכום, כתב ויתור זכויות אינו רק מגן על הנכס היקר ביותר לחברה ומשאיר אותו בבעלותה הבלעדי, מדובר במסמך משפטי שללא קיומו – צמיחתו והתקדמותו העתידי של המיזם עשוי להיבלם. זאת מפני שבבואם לבחון כניסה להשקעה בחברת טכנולוגיה כזו או אחרת, משקיעים וקרנות הון סיכון עורכים בדיקת נאותות (Due Diligence) אשר בוחנת בין היתר, למי נתונות הזכויות בקניין הרוחני והאם יש גורמים חיצוניים אשר עלולים לתבוע זכויות אלו בעתיד. מכאן שבמהלך הקמת חברת הסטארט-אפ, רצוי להחתים את כל המייסדים, העובדים והמעורבים בקניין הרוחני על כתב ויתור זכויות, כך שהחברה תהפוך להיות בעלת הזכויות היחידה בתוצר שנולד. ודוק, היעדר מסמך שכזה עלול למנוע גיוס מימון ממשקיעים, להשפיע על מכירת המיזם ובכך להכריע את עתידה של החברה. על כן, לאסטרטגיית ניהול הקניין הרוחני ולהסדרים השונים שציינתי לעיל משקל רב, ויש לייחס לכך חשיבות עליונה. 

 

By | 2017-08-14T14:33:58+00:00 אוגוסט 8th, 2017|Articles, קניין רוחני|0 הערות

אודות המחבר:

Michal Gotlieb
סטודנטית למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי, הרצליה. מתעניינת בעולם ההיי-טק והקניין רוחני. בשעות הפנאי אוהבת לקרוא ספרים, לטייל בעולם ולגלות מקומות חדשים.
נגישות