לפני לקיחת עורך דין, אלו הם מסלולי התשלום שכדאי שתכירו

/, הסכמים מסחריים, סטארט-אפים, עמוד הבית, עסקים/לפני לקיחת עורך דין, אלו הם מסלולי התשלום שכדאי שתכירו

לפני לקיחת עורך דין, אלו הם מסלולי התשלום שכדאי שתכירו

ליווי משפטי הוא חלק חשוב ומהותי לכל מיזם חדש. עבודה לצד עורך דין באופן צמוד מתחילתו של המיזם יוצרת תשתית תקינה הממזערת הוצאות בהמשך (כגון תביעות בנושא קניין רוחני, תנאי העסקה, סכסוכים בין המייסדים ועוד). עם זאת, אין ספק כי לקיחת סיוע משפטי והעסקת עורך דין יכולה להיות מעמסה כלכלית גדולה על המיזם "הנמצא בחיתוליו". לכן, חשוב לדעת כי עומדות בפניך, היזם, מספר אופציות שאינן מחייבות תשלום שוטף ומידי ומאפשרות להשקיע את הכסף שעומד לרשות המיזם בפיתוח.

מה קובעים כללי לשכת עורכי הדין?

במסגרת תיקון סעיף 9 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) בשנת 2012, התווסף סעיף ג' שקובע כי על אף האמור בסעיף א', לפיו תשלום שכר טרחה לעורך דין יהיה בכסף בלבד, רשאי עו"ד, המטפל בעניין ממוני (כל עניין אזרחי הקשור למסחר ועסקים), לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, גם על ידי קבלת זכויות שותף. הסעיף ממשיך וקובע כי "זכויות שותף" הן כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או נייר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד. המשמעות היא שגם יזם מתחיל, שלרוב אין בידו את היכולת לממן עורך דין, יכול כעת לרכוש ייעוץ משפטי כאשר התמורה אינה חייבת להינתן בצורה של כסף מזומן ובאופן מיידי, אלא בדרכים השונות שמפורטות בסעיף כאמור לעיל.

מסלולי התשלום

ישנם מספר מסלולי תשלום לעורכי-דין. אחד הנפוצים ביותר הוא "חיוב לפי שעה" בו מחייבים את הלקוח בהתאם לכמות השעות שהשקיע עורך הדין בתיק. שני מסלולים נוספים אך פחות נפוצים הם "מחיר קבוע", מחיר הנקבע מראש לכל סוג של שירות, ו-"ריטיינר", בו הלקוח משלם סכום חודשי קבוע. חשוב לציין עם זאת, כי למרות שחיוב לפי שעה הוא המסלול הנפוץ ביותר, חסרונו המשמעותי , כפי שנידון בבימ"ש השלום בת"א בפסק דין פרופ' יובל לוי נגד רובינשטיין רוחמה, הוא שללקוח אין את הכלים להעריך את כמות העבודה המשפטית הנחוצה לצורך הטיפול בתיק שלו, או את היכולת לפקח על כמות השעות שהעורך דין עובד בפועל. לכן הוא נאלץ לסמוך על עורך הדין ולקוות כי "יבצע רק את העבודה ההכרחית ובמינימום השעות האפשרי".

מסלולי תשלוםבעולם הייעוץ המשפטי לסטארט-אפים, כפי שמסביר עו"ד גיא לכמן, ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, "המודל הקלאסי הינו מודל של שכר טרחה דחוי. מודל זה מבוסס על חיוב לפי שעות בתעריפים מפורטים, בד"כ בתעריף מופחת, כאשר התשלום בפועל מתרחש עם קרות אחד מהאירועים הבאים: גיוס כסף, חתימה על חוזה מסחרי שיניב רווחים או מכירה של החברה". בדרך זו המשרד בעצם גורר את החוב עד שעומדת בפני הסטארטאפ היכולת לשלם כך שגם מיזם בתחילת דרכו, ללא יכולת מימון, יכול לקבל סיוע משפטי. "הרציונל הוא לבוא ולהגיד, אנחנו אתכם ואנחנו לוקחים על עצמנו את הסיכון. ברור לנו שמתוך מספר חברות אחת תצליח והשאר לא, אנו מודעים לכך שיש סיכויי כישלון גבוהים". לפיכך נראה כי היתרון הגדול פה ליזמים הוא שהם מקבלים ליווי משפטי בעוד שהמשרד סופג את הסיכון.

מודל נוסף הוא מודל שמשלב שכר טרחה דחוי עם אקוויטי. "עורכי הדין כאמור לוקחים על עצמם את הסיכון ולכן במידה והסטארט-אפ מצליח, הם דורשים פרמיה בצורת מניות או אופציות. היתרון במקרה זה הינו סוג של שותפות גורל, במידה והחברה תרוויח גם העורך דין ייצא נרווח. עם זאת, זה מעמיד את עורך הדין בבעיה אתית. כאשר עסקה נמצאת בישורת האחרונה, יתכן שעורך הדין שעבד עליה שעות רבות, יעדיף להתפשר ולוותר בנושאים בהם ישנן מחלוקות מסוימות על מנת לסגור את העסקה וזאת כמובן כי יש לכך משמעות כלכלית עבורו", מסביר עו"ד לכמן.

"בסופו של דבר חשוב להבין כי אין ערובה. אין הבטחה שבסופו של יום תהיה קורלציה בין ההצעה המשתלמת ביותר לשירות הכי טוב שתקבלו. יש נטייה כלכלית כמובן ללכת על ההצעה הכי זולה. אך זו לא בהכרח ההחלטה הנכונה ביותר ויש הרבה פקטורים שצריך לקחת בחשבון".

לסיכום, ליווי משפטי הינו בעל ערך רב עבור סטארט-אפים חדשים ולכן כדאי לדעת כיצד לבחור את הייעוץ המשפטי המתאים לך ולסטארט-אפ שלך. חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות בכל אחד מהמסלולים, ובכל מקרה לנסח הסכם שכר טרחה מפורט וברור. עו"ד לכמן מדגיש, "ההבדלים בין המשרדים מסתכמים בסופו של דבר בגודלו של המשרד והיכולת שלו לשאת בסיכון, בשירותיות של האנשים שעובדים איתך ובמגוון השירותים שהפירמה יכולה לתת לך, אם בנוסף לניסוח המסמכים היא גם יכולה לבצע את העבודה של הקניין הרוחני (פטנטים)". כל אלה הם פרמטרים שחשוב לבדוק טרם העסקת עורך דין.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Danielle Hevroni
סטודנטית למשפטים ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה. חולמת להיות בעלים של משרד עורכי דין משלה.
נגישות