סטארט-אפיסטים? מה אתם יכולים עכשיו כדי לא להצטער באקזיט

/, מייסדים ושותפים, סטארט-אפים, עמוד הבית/סטארט-אפיסטים? מה אתם יכולים עכשיו כדי לא להצטער באקזיט

סטארט-אפיסטים? מה אתם יכולים עכשיו כדי לא להצטער באקזיט

טעויות משפטיות רבות נעשות בסטארט-אפים צעירים, ואלו עלולות לעלות למייסדים ביוקר בשלב ההשקעה או האקזיט. התנהלות משפטית נכונה בשלבים מוקדמים של הסטארט-אפ עשויה למנוע את הטעויות ולעזור ליזמים לעבור שלבים אלה בהצלחה.

בתחילת דרכם, יזמים רבים כבר עסוקים בלחלום על האקזיט. הם חושבים על המשקיע הגדול שיאמין בהם, או על החברה שתרצה לרכוש את המיזם בגלל רעיון או דרך ביצוע חדשניים. את מרבית זמנם הם מבלים בעבודה למען הגשמת החלום, אך לעתים שוכחים את ההיבטים המשפטיים של המצאת מוצר וניהול חברה, ועלולים לעשות מגוון טעויות שיישאו מחיר יקר בהמשך הדרך.

דבר נוסף שיזמים לרוב אינם חושבים עליו, הוא אחד השלבים הסיזיפיים ביותר שעליהם לעבור לקראת השקעה גדולה או אקזיט – והוא בדיקת הנאותות (באנגלית: Due Diligence). בדיקת הנאותות נערכת הן בהיבט הפיננסי והן בהיבט המשפטי. בהיבט המשפטי, רוכש או משקיע פוטנציאלי נעזר בשירותיהם של עורכי דין על מנת לבחון לפרטי פרטים את ההיסטוריה המשפטית של החברה – וזאת כדי להגיע למסקנה עד כמה היא חשופה לתביעות פוטנציאליות ועד כמה הנכסים שלה מוגנים. שלב זה עשוי להציף טעויות חמורות שביצעו היזמים בתחילת הדרך, ובכך לפגוע בגובה ההשקעה ואולי אף בסיכויה להתממש.

מאמר זה יעסוק בשלושה מההיבטים המשפטיים המרכזיים שיזמים עלולים לפספס בתחילת הדרך: הגנה על קניין רוחני, התאגדות כחברה בזמן הנכון והקפדה על דיני עבודה, ויסביר מה ניתן לעשות על מנת למנוע השלכות שליליות בעתיד.

הגנה על קניין רוחני (Intellectual Property)

amir1חברות מסורתיות מחזיקות לרוב בשורה ארוכה של נכסים. חברות יצרניות מחזיקות במפעלים, בקווי ייצור ובמלאי; חברות נדל"ן מחזיקות בקרקעות ובמבנים; וחברות השקעה מחזיקות בניירות ערך. מה אם כן, יש לאותם שני יזמים שעובדים מהמחסן של ההורים? ככל הנראה יש להם לפטופים וכמה שולחנות וכיסאות, אבל הכי חשוב – יש להם רעיון שהם החלו לפתח.

קניין הוא זכות של אדם מסוים על נכס מסוים, וכך קניין רוחני, או Intellectual Property (IP), הוא הזכות של אדם על נכס בלתי מוחשי. כך למשל הבעלות על יצירה ספרותית, הנקראת זכות יוצרים, היא אינה הבעלות על הדפים והדיו, אלא על השילוב של המלל והביטויים שנמצאים מאחורי הספר המוחשי. קניין רוחני מהווה שם כולל למשפחה של זכויות שונות, וביניהן זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר ומדגמים.

בגלל שה-IP הוא הנכס העיקרי של כל סטארט אפ, הוא גם מהווה הסיבה העיקרית לאקזיט – מיזוג או רכישה של החברה. לכן, כאשר משקיע או רוכש פוטנציאלי בוחן את הסטארט אפ בעת תהליך בדיקת הנאותות, עוצמת ההגנה על ה-IP היא אחד מהפרמטרים החשובים ביותר. על הלפטופים והכיסאות אפשר להגן במנעול – אבל איך נגן על רעיון?

אז על הרעיון שקיים בראש לא ניתן ולא צריך להגן, ההגנה נדרשת כאשר הרעיון מקבל צורת ביטוי – שורות קוד, שרטוטים או עיצוב ייחודי. ככל שמתגבשת היצירה, כך מתלוות לה באופן אוטומטי זכויות היוצרים (או באנגלית Copyright). אלו מוגדרות בחוק זכות יוצרים. העיקרון הבסיסי ביותר של זכויות היוצרים הוא שיצירה שייכת למי שיצר אותה ולכן, אם מתכנתת ומעצב גראפי משתפים פעולה בסטארט אפ – הזכות על התוכנה תהיה שייכת למתכנתת, והזכות על העיצוב למעצב. בהיבט זה חשוב לציין כי לזכויות היוצרים קיימים חריגים – כך לדוגמה זכות היוצרים על תוצרו של עובד מדינה (קצין ב-8200 או פרופסור באוניברסיטת תל אביב) או עובד חברה (מהנדס תוכנה ב-HP) תהיה שייכת לגוף אליו הוא משתייך, בתנאי שהוא עבד עליו במהלך העבודה ולמען מקום העבודה.

על מנת להגן על ה-IP, רצוי להחתים כל אדם שנחשף למוצר או שעובד על המוצר על הסכם סודיות (Non Disclosure Agreement – NDA), ועל הסכם וויתור זכויות (Waiver of IP Rights). בחתימה על NDA יתחייב אותו אדם לא לעשות שימוש בחומרים אליהם הוא נחשף, או לחשוף אותם לאנשים אחרים, ובחתימה על Waiver הוא יסכים להעביר את הקניין הרוחני שהוא בעליו עפ"י החוק, למיזם או ליזמים עצמם. חתימה על Waiver על ידי גוף מדיני או מעסיק אף היא יכולה לפתור את בעיית ה-IP שעולה, כך לדוגמה עובד "Intel" שרוצה לעבוד על סטארט-אפ חדש יוכל לבקש אישור בכתב כי החברה מוותרת על כל זכות במיזם. הדבר חשוב במיוחד אם אותו עובד חתום מלכתחילה על תנאי העסקה דרקוניים בכל הנוגע לזכויות על קניין רוחני. עם זאת, משקיעים רבים או שחקנים מנוסים אחרים בעולם הסטארט אפים לרוב יסרבו לחתום על הסכם NDA, וזאת מפני שהם נחשפים לאלפי רעיונות אחרים, וחוששים לחסום לעצמם יותר מדי אפשרויות.

צעד נוסף שרצוי מאוד לנקוט בו הוא שהיזמים יחתמו בינם לבין עצמם על הסכם מייסדים, ובו הם יתחייבו כי זכויות היוצרים על המוצר עליו הם עובדים יעברו כולן לחברה שעתידה לקום. הסכם זה מסדיר את כלל היחסים בין היזמים, כגון חלוקת מניות, התחייבות למיזם ושורה ארוכה של סוגיות אחרות.

דרכים נוספות להגן על קניין רוחני הן רישום של סימני מסחר, מדגם או פטנטים, אשר כוללים רמות שונות של הגנה על סוגים שונים של קניין רוחני. בשונה מזכויות יוצרים שקמות באופן אינהרנטי ליוצר היצירה – דרכי הגנה אלו דורשות רישום טכני על ידי רשם ממשלתי.

התאגדות כחברה

amir2להתאגדות כחברה ישנה משמעות משפטית אדירה. אמנם המעבר עצמו משני חברים שעובדים מהמחסן של ההורים לחברה בע"מ הוא הליך פרוצדוראלי טכני ופשוט, שעלותו אלפי ש"ח בודדים, אך ההשפעה שלו היא משמעותית הן בהיבט האחריות המשפטית של המייסדים והן בהיבט המס.

חברה בע"מ (בעירבון מוגבל), בהגדרה פשוטה, היא גוף משפטי הנפרד מבעלי המניות שלו. כלומר, מערכת המשפט רואה בחברה כייצור משפטי עצמאי, ולכן פעולה של חברה אינה בהכרח משליכה על בעלי המניות. בשונה מעוסק מורשה, שכאשר הוא נקלע לחובות או כאשר עבודתו גורמת לנזק לגורם שלישי, הוא אחראי באופן מלא, אחריותם של בעלי המניות על מעשי החברה היא מוגבלת. הגבלה זו היא כספית, ומוגדרת כערך הנקוב של המניות אותם מחזיקים הבעלים. סכום זה הוא לרוב נמוך מגובה ההשקעה בחברה, והוא יכול להסתכם בשרות אלפים בודדים אף אם החברה שווה מיליונים.

היבט נוסף בהתאגדות כחברה הוא היבט המס. כאשר חברה מוקמת והמייסדים מעבירים אליה את הקניין הרוחני עליהם הם עבדו לפני הקמת החברה – מס הכנסה מכיר בפעולה זו כמכירה – לפי סעיף 88 לפקודת מס הכנסה. מכירה זו חייבת במס על רווח הון של כ-25%. הרווח מחושב לפי מחיר המכירה פחות מחיר ההשקעה – שבמקרה זה הוא אפס. הבעיה היא בחישוב מחיר המכירה – שכן היזמים מאגדים את החברה מבלי לקבל תרומה על הקניין הרוחני, ועל פניו נראה כי המחיר הוא אפס. אבל מס הכנסה יותר מתוחכם מכך – כאשר מס הכנסה רואה שחברה התאגדה, וזמן קצר לאחר מכן החברה נמכרת, או מקבלת השקעה לפי שווי של מיליוני שקלים, הוא מבין שלא ייתכן כי כל הערך המיוחס לחברה נצמח מרגע ההתאגדות, ודורש מס על רווח הון לפי שווי ההשקעה. המשמעות היא לדוגמה שהשקעה של 1,000,000$ מייד אחרי התאגדות החברה, תמורת 25% מהמניות (המעידים על שווי לפני השקעה של 3,000,000$) – תוביל לחבות מס של כ-750,000$ שניתן היה למנוע – אילו החברה היתה מתאגדת זמן רב קודם לכן, שאז שווייה בעיני מס הכנסה היה אפסי.

הקפדה על דיני עבודה

amir3במדינת ישראל קיימת רשת ענפה של חוקים בתחום דיני העבודה, אשר תוקפם נקבע בחוקי יסוד, בחוקים רגילים ובפסיקה. החוקים העוסקים בדיני העבודה הם חוקים "קוגנטיים", כלומר חוקים שלא ניתן להתנות עליהם בחוזה או לוותר עליהם בכל דרך. המשמעות של הדבר היא שגם בהסכמתו לא ניתן להעסיק אדם בתמורה ל-10 ₪ לשעה. גם אם אותו אדם יסכים לכך מראש, הוא יוכל לתבוע בדיעבד את ההפרש המלא מהסכום הנקבע בחוק הגנת השכר, הוא שכר המינימום. מפני שחוקי העבודה, הנקראים גם "חוקי מגן", מסדירים סט של זכויות מינימאליות, כל הסכם בין הצדדים יכול להוסיף על זכויות אלו אך אינו יכול לגרוע מהן.

עיקרון חשוב נוסף הוא שהסטאטוס של אדם כעובד, ומכאן קיום יחסי עובד-מעביד, תלוי ביחסים המתגבשים בין שני צדדים ולא בהסכם כתוב ביניהם. בפסיקה התפתחו מספר מבחנים על מנת לקבוע את זהותו של אדם כעובד, ואלו תלויים באופי היחסים, מקום העבודה, המחויבות לשעות עבודה, התחייבות למאמץ עבודה ולא לתוצר עבודה ומבחנים רבים נוספים. נשאלת גם השאלה האם אותו עובד עסק בליבה של פעילות החברה או בשולי הפעילות. טענה נפוצה היא שבתי הדין לעבודה פוסקים במחלוקות רבות על הסטאטוס של עובד-מעביד לטובת העובד, ולכן חשוב מראש להגדיר כראוי את היחסים.

לסטאטוס של עובד יש משמעויות משפטיות רבות. על המעביד לעמוד בכל חוקי המגן, הכוללים בין היתר תשלום שכר מינימום, הפרשה לקרן פנסיה, הקפדה על שעות עבודה ומנוחה וקיום שימוע לפני פיטורין. יש לציין כי לסטאטוס של עובד משמעות גם כלפי הקניין הרוחני שהוא מייצר – בעוד שנקודת המוצא היא שזכויות היוצרים על תוצרת העובד במקום העבודה שייכות למעסיק, הרי זכויות היוצרים על תוצרתו של פרילנסר שייכות לו.

בעת בדיקת נאותות על ידי משקיע או רוכש פוטנציאלי, יחסי העבודה עם עובדים בהווה ובעבר נבחנים אף הם בקפידה, ואי-הקפדה על חוקי המגן של דיני העבודה בשלבים שונים לאורך הדרך עלולים ליצור חשיפה משפטית של החברה. חשיפה זו מהווה נקודה שלילית עבור בדיקת הנאותות. לכן המודעות לחוקים וקיומם חשובים כבר בתחילת הדרך, אפילו לפני ההתאגדות כחברה.

דיברנו על שלושה היבטים משפטיים שכנראה יעלו בכל סטארט אפ, אך ישנו מגוון רב של סוגיות משפטיות נוספות אשר עשויות לעלות, וסביר להניח שרבות מהן אכן יעלו; עולם הסטארט אפים מתאפיין בדינאמיות רבה וחולש על מגוון רחב של תחומים משפטיים. כבר בתחילת דרכם, על יזמים להיות ערניים להיבט המשפטי של כל מה שהם עושים ולהבין שעלולות להיות לכך השלכות שליליות עתידיות. עורך דין טוב יכול לעזור לסטארט אפ מתחיל לזהות ולהתגבר על הקשיים המשמעותיים, כך שלא ייפגע מההשלכות בשלב מאוחר יותר.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Amir Slutzky
סטודנט שנה ג' למשפטים ומנהל עסקים בהתמחות חשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה. גר בתל אביב ועובד בחברת הייטק בהרצליה. מתעניין בפילוסופיה, אקטואליה כלכלית וממים של חתולים באינטרנט.
נגישות