עובדים בחברה במקביל לעבודה על סטארט-אפ? ייתכן שאתם בבעיה

/, סטארט-אפים, עמוד הבית, קניין רוחני/עובדים בחברה במקביל לעבודה על סטארט-אפ? ייתכן שאתם בבעיה

עובדים בחברה במקביל לעבודה על סטארט-אפ? ייתכן שאתם בבעיה

למרות שנדמה להם כי אין כל קשר בין הסטארט-אפ עליו הם עומלים לבין מקום עבודתם, יזמים רבים מופתעים לגלות שלא כך הדבר. הפתעה זו לרוב מגיעה בשלב מאוחר בו המיזם כבר צבר ערך ותאוצה ולפיכך גם גורר תשומת לב מצד המעבידים.

יזמים מתחילים חולמים להתפטר ממקום עבודתם כדי להקדיש את מלוא מרצם לסטארט-אפ החדש עליו הם עובדים, אך למרבה הצער תרחיש זה נשאר לרוב בגדר חלום. המקרה השכיח יותר הוא המקרה בו היזמים ממשיכים לעבוד במקום עבודתם לפחות עד שהמיזם הופך מספיק ממשי ובעל ערך כדי להצדיק את עזיבתם. בעוד שלמודל זה הגיון כלכלי רב, הוא יכול לחשוף את הקניין הרוחני של המיזם לתביעות מצד מקום העבודה. במאמר זה אבקש להסביר באילו מקרים יכול המעסיק לטעון לבעלות על יצירותיו של עובד וכיצד ניתן לצמצם חשיפה זו.

סעיף 34 לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 קובע כי "המעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי העובדיעל2 לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת". שני המדדים לפיהם מסווגת יצירתו של העובד הם מדד הזמן ("במהלכה") ומדד התכלית ("לצורך עבודתו"). הגדרה זו בחוק הביאה לכך שההכרעה בדבר הבעלות הראשונית בזכות היוצרים אינה תמיד חד משמעית. האם המשמעות של "במהלך העבודה" היא כל אורך תקופת ההעסקה או רק שעות העבודה בפועל? מה קורה כשהעובד פועל בתחום העסקתו הרגיל גם מחוץ למסגרת עבודתו? חשבו לדוגמא על מקרה בו העובד מועסק בשעות שאינן קבועות וכוללות עבודה מהבית, כיצד במקרה זה תוכרע השאלה האם היצירה נוצרה במהלך העבודה? מדובר בשאלות שהתשובה להן עשויה להשתנות ממקרה למקרה תוך מתן משקל שונה בכל פעם למדד הזמן או למדד התכלית. שאלת המפתח בעניין זה היא: "האם היצירה נעשתה באופן פרטי או למען המעביד"? כדי שהמעביד יהיה בעל זכות היוצרים, נדרש כי ליצירה יהיה קשר ענייני לתחום עיסוקו של העובד. במקרים בהם היצירה נוצרה "עקב" העבודה אך לא "לצורך" העבודה, המעביד יוכל לתבוע את העובד בגין הפרת סוד מסחרי, הפרת חוזה או פגיעה ביחסי אמון, אך לא יוכל לתבוע זכות יוצרים בגין היצירה.

יעל3עם זאת, הוראות חוק זכות יוצרים הן אינן גזירה משמיים. סעיף 34 לחוק קובע כי כללים אלו יחולו על יצירה כל עוד לא הוסכם אחרת בין המעביד לעובד; כלומר, יזמים עובדים רשאים להגיע להסכמה ביחד עם מעבידם כי לעניין המיזם עליו הם עובדים כל זכויות היוצרים נשארות בידיהם. החוק אינו דורש שהסכם כזה יהיה בכתב ולפיכך ניתן לעשותו גם בעל-פה (זאת להבדיל מהסכם להעברת זכויות שבסעיף 87 לחוק זכות יוצרים, אותו חובה לעשות בכתב).

המלצות

  • קראו את חוזה ההעסקה שלכם – ככלל, חוזה עבודה הוא חוזה שמייצג את אינטרס המעסיק. מעסיקים לעיתים נוטים לנסח כללים דרקוניים ביותר כשזה נוגע לבעלותם בזכות היוצרים של עובדיהם. כך למשל, ישנם חוזי העסקה שקובעים כי כל יצירה שנעשתה במהלך העבודה, גם אם לא לצורכי העבודה או עם קשר ישיר אליה, תהיה בבעלות המעביד. לכן כדאי לבדוק עוד לפני תחילת העבודה על הסטארט-אפ, מה יש לחוזה העבודה שלכם להגיד בנושא. ייתכן מאוד כי חוזה העבודה לא יקבע כללים נוקשים לגבי זכויות היוצרים אך כן יקבע תניית אי-תחרות שאוסרת עליכם להתחרות במקום העבודה לתקופה מוגדרת המצוינת בחוזה. זהו נושא נוסף הראוי להתייחסות, שכן במקרה כזה ייתכן שתהיו מחויבים לתקופת צינון גם אם תחילת העבודה על המיזם החלה לאחר סיום העסקתכם במקום העבודה.
  • נסו להגיע להסכמות עם המעביד – כפי שבטח שמתם לב רק מלהעיף מבט על סביבתכם הקרובה, אתם לא הראשונים ובטח לא האחרונים לפתח סטארט-אפ בזמן העבודה במקום נוסף. ישנם מעסיקים המעוניינים לעודד תופעה זו ומוכנים ללכת לקראת היזמים על ידי התניית בעלותם על יצירת העובדים באופן חוזי. במקרה כזה תוכלו להציג בפני המעביד את תחום הפעילות של מיזמכם ולקבל ממנו "אור ירוק" בצורת חוזה ויתור זכויות, המורה כי אין למעביד כל דרישה לגבי הקניין הרוחני של מיזמכם. זהו תרחיש אידיאלי היוצר וודאות משפטית מוגברת, אך לא תרחיש שתמיד מתאפשר.
  • השתדלו להפריד עד כמה שניתן בין העבודה במשרד לעבודה על המיזם – חשבו על זה כך: כדי להוכיח בעלות על יצירה של עובד, על המעביד להראות שהיצירה נוצרה בזמן העבודה ולמטרת העבודה. אם נושא המיזם שלכם דומה לאחד השירותים אותו אתם מפתחים עבור מקום העבודה, ייתכן שאתם בבעיה. לכן, השתדלו ככל הניתן שהעבודה על המיזם לא תתרחש בשעות העבודה, וחשוב מכך – שלא תהיה חפיפה בין העבודה שאתם עושים באופן פרטי לבין העבודה שאתם עושים למען המעביד. לדוגמא: אם יצרתם קוד כדי להגיע לתוצאה מסוימת אליה התבקשתם להגיע במהלך עבודתכם, קחו בחשבון שאותו הקוד הוא כעת בבעלות המעביד. אם ברצונכם לשלב את הקוד במיזמכם הפרטי עליכם לקבל את אישורו של המעביד לכך.
  • סטודנטים? קראו את תקנון הלימודים שלכם – בדומה למקומות עבודה גם למוסדות לימודים יש סעיפים המגדירים את הבעלות בקניין הרוחני של יצירות שנוצרו על ידי הסטודנטים במהלך לימודיהם. גם במקרה זה עליכם להיות מעורים בפרטי התקנון, כאשר תנאי הבעלות משתנים באופן דרמטי ממוסד למוסד.

 לסיכום, מאמר זה מציע כי תקדימו תרופה למכה ותוודאו את מצבכם המשפטי אל מול המעביד עוד בטרם תחילת עבודתכם על המיזם. וודאות זו תעזור לכם לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי האופן בו עליכם לפתח את המיזם על מנת לצמצם את חשיפתכם המשפטית מבעוד מועד.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Yael Kobrovsky
סטודנטית למשפטים בתכנית לבעלי תארים קודמים בהצטיינות במרכז הבינתחומי הרצליה. בזמנה הפנוי אוהבת לתרגל יוגה ולגלוש בבלוגים של אופנה.
נגישות