פטנטים ועיצובים בתוכנה – טכנולוגיה ו- UI

/, עמוד הבית, קניין רוחני/פטנטים ועיצובים בתוכנה – טכנולוגיה ו- UI

פטנטים ועיצובים בתוכנה – טכנולוגיה ו- UI

בעוד שתחושת הבטן של רבים היא, כי על תוכנה מגנים באמצעות רישום פטנט, בשנים האחרונות קיימת גישה בפסיקת בתי המשפט בעולם, המנסה להגביל רישום פטנטים על תוכנות. עם זאת ובמקביל, עולם האונליין וה"אינטרנט של הדברים" (IoT) הופך את הפן האסתטי  של התוכנה (הנִראוּת, ממשק המשתמש) לרלוונטי יותר ויותר ובאופן תואם, המשפט מעניק הגנה רחבה לעיצובים "וירטואליים" ולאו-דווקא פיזיים.

בשנת 1981 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית בעניין Diamond, כי המצאות הקשורות לתוכנה ניתנות לרישום כפטנט בתנאים מסוימים.

בית המשפט קבע באותו עניין, כי שימוש בנוסחה מתמטית במסגרת שיטה לעיבוד גומי יהיה כשיר לרישום כפטנט, משום שהשימוש בנוסחה אינו בא לפתור בעיה מתמטית אלא כחלק ממכלול ההמצאה והפונקציה אותה היא באה למלא בתהליך תעשייתי.

בעקבות הפסיקה שלכאורה פתחה את שערי רשם הפטנטים בפני המצאות בתחום התוכנה הוגשו יותר ויותר בקשות לרישום פטנט על תוכנה, טכנולוגיות מחשבים ואפליקציות. ניתן ממש לראות זאת מטה המציג את תחומי הבקשות שהוגשו בארצות הברית בשנת 2014:

והנה, דווקא עם העלייה בהגשת בקשות הפטנט בתחום התוכנה, קבע בית המשפט העליון בארצות הברית בשנת 2014 בעניין Alice Corp., כי המצאה שאין בה אלא כדי "למחשב" תהליך פשוט כדוגמת ייעוץ פיננסי, פעולה שבעצם החליפה "עיפרון ונייר", אינה כשירה לרישום כפטנט משום שאין בה "משהו נוסף" מעבר לאותו "מיחשוב" תהליך פשוט.

החלטות אלו גרמו לחוסר ביטחון לעוסקים בתחום התוכנה, החל במפתח הסטארט-אפ בגראז' בבית וכלה במשקיע ובקרנות המחפשות ודאות לגבי המונופול הגלום בזכות הפטנט.

גישת רשם הפטנטים בישראל אף היא אינה "מסבירת פנים" לרישום יישומים כפטנט. רשות הפטנטים קבעה בהוראות העבודה של בוחני הבקשות לפטנטים, כי בקשה לפטנט חייבת להיות בתחום טכנולוגי ויש לזהות את "קיומו של אופי טכנולוגי מוחשי למוצר או התהליך… או לתוצאת התהליך". אם הבקשה היא להמצאה שרק מיושמת על ידי תוכנה או מחשב ואין בה שום דבר מעבר לכך, כי אז סביר להניח שההמצאה נעדרת "אופי טכנולוגי מוחשי".

עם זאת הפרקטיקה מראה, כי ניסיונות להתדיין למול הרשם בכל הנוגע להגדרת רוחב ההגנה המבוקש להמצאה מסוימת, לעיתים נושאים פרי.

הרצון לקבל ודאות ביחס לפיתוחים טכנולוגיים בתחום התוכנה או המבוססים עליה בקרב חברות ענק ומשקיעים, הובילו לעליית הגשת בקשות לרישום עיצובים "וירטואליים" (מדגמים, Registered Designs או Design Patents) על ממשק המשתמש של יישומים (אפליקציות) ותוכנות.

חלק ממגישי הבקשות לרישום העיצוב של ממשק המשתמש כוללים חברות כגון סמסונג (Samsung), מיקרוסופט (Microsoft) ואפל (Apple). עם הזינוק בהגשת בקשות לרישום עיצובים פיזיים בתחומים טכנולוגיים כדוגמת מחשוב לביש ומכשירי צריכה, ממשקי משתמש וחווית משתמש הופכים לנכסים חשובים של המותג בכללותו ונחשבים לחלק בלתי נפרד מפורטפוליו הקניין הרוחני (IP) של החברה.

כיום, ממשק המשתמש וחוויית המשתמש של תוכנות מסוימות הפכו להיות "סמלים" של ממש בעיני המשתמשים ומביא ליצירת קשר אסוציאטיבי חזק בין התוכנה לבינם.

כך, ממשק המשתמש שלהלן נרשם על ידי אפל ומוכר בציבור כחוויית "החלק כדי לפתוח" (Slide to unlock) בקרב המשתמשים:

8888

מקרה שזכה לכיסוי תקשורתי נרחב העוסק בהגנת עיצוב ממשק המשתמש הוא תביעת הענק שהגישה חברת אפל כנגד חברת סמסונג, בין השאר על בסיס הטענה שסמסונג העתיקה עיצובי ממשק שאפל רשמה כמדגמים. תביעה זו זיכתה את אפל במאות מיליוני דולרים.

אפל טענה בתביעה, כי סמסונג העתיקה את ממשק המשתמש של מסך הבית של הטלפונים החכמים של אפל על גבי הטלפונים החכמים המתחרים ששיווקה ברחבי העולם. ניתן להתרשם מהדמיון בין העיצוב הרשום של אפל (מימין) לבין מסך הבית של הטלפונים של סמסונג (משמאל). (התמונות מתוך ההליך עצמו בארצות הברית):

7777

גם אנימציות של ממשק משתמש, כדוגמת תצוגת המתנה או שעון חול, יכולות להירשם כעיצובים, אם מגישים במסגרת הבקשה מספר תמונות עוקבות המציגות את שלבי התצוגה של ממשק המשתמש הרלוונטי.

כך, ניתן להתרשם מממשק המשתמש הרשום כעיצוב של חברת נייקי (Nike) לגבי אפליקציית Nike+ FuelBand:

6666

לסיכום ניתן לומר, כי עולם הפטנטים הציב אתגרים בפני יזמים וחברות סטארט-אפ בכל הקשור להגנה על החדשנות הטכנולוגית מבוססת התוכנה, עליה הם שוקדים ועמלים ימים כלילות.

עם זאת, לא רק שניתן (ויש שיגידו שאף צריך) לנסות ולהתמודד עם אתגרים אלה באמצעות הידברות ישירה עם בוחני רשות הפטנטים, אלא ששערים חדשים בתחום ההגנה על הקניין הרוחני בתוכנות נפתחו, בין השאר על דרך של רישום ממשקי וחוויית המשתמש של אותה התוכנה כעיצובים בלעדיים.

רישום העיצובים מקנה לסטארט-אפ מונופול על ממשק וחוויית המשתמש ומאפשר לו להרתיע מתחרים ואם צריך אף לתבוע אותם בגין הפרת העיצובים הרשומים או שימוש בחיקויים שלהם. הגנת העיצוב הרשום אף מהווה נדבך נוסף בשיקול הדעת של משקיעים המעוניינים להבטיח במידת האפשר את ההשקעה שלהם. הקניין הרוחני של סטארט-אפ הוא נכס לכל דבר ועניין. אפשר להבין אדם המעוניין להשקיע בנכס מכל סוג שהוא, קל וחומר בסטארט-אפ אחד מיני רבים, כי יברר האם יש בעלות רשומה בנכס, או שמא כל אחד שרוצה לעשות שימוש בנכס או להעתיק אותו ולסחור בו. סביר להניח שאותו אדם יעדיף להשקיע בנכס שיש עליו הגנה רשומה כלשהי, יהא זה טאבו, פטנט או מדגם.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Att. Yotam Werzansky-orland
עו"ד יותם וירז'נסקי-אורלנד הוא שותף מייסד במשרד דרורי-וירז'נסקי-אורלנד, עורכי דין ועורכי פטנטים, העוסק בדיני קניין רוחני, סטארט-אפים ויזמות ומדורג כאחד המשרדים המובילים בתחומם בישראל (Legal 500, Dun's 100, BDI Code).
נגישות