פטנטים למתחילים

פטנטים למתחילים

בעולם בו הטכנולוגיה מתפתחת בצורה כה אינטנסיבית, רבים שואפים להשיג את היתרון היחסי שיאפשר להם לעקוף את מתחריהם. רישום פטנט על המצאה טכנולוגית יכול לספק את אותו היתרון מבחינה כלכלית, טכנולוגית ושיווקית. כדי להבין איך הפטנט יכול לשמש כיתרון יחסי ומה נדרש על מנת להשיגו עלינו להבין קודם כל מהו פטנט.

מהו פטנט?

פטנט הוא אחת מהגנות הקניין הרוחני (תחום שמאגד תחתיו את כל החוקים הנוגעים לנכסים בלתי  מוחשיים). זוהי זכות ראשונים מונופולית טריטוריאלית (ההגנה תקפה רק במקום בו נרשם הפטנט) זמנית, שקיבל אדם בחוק על המצאה טכנולוגית, בין אם זו כבר יוצרה בפועל או שלא. בתמורה להקניית הגנת הפטנט, חייב הממציא לגלות באופן מלא ופומבי, תוך 18 חודשים מרגע הגשת הבקשה את אופן ההכנה והשימוש בהמצאתו, וכן את היקף ההגנה שהוא יכול לאכוף כנגד המפרים. היקף זה מוגדר כ-"תביעות" אשר מוגשות עם בקשת הפטנט ומפרטות את האיסורים החלים על כל מי שאינו בעל הפטנט. חובת גילוי האמצאה אינה תלויה בקבלת ההגנה בפועל.

בין הגנות הקניין הרוחני, למעט הגנת הפטנט, ניתן למצוא הגנות נוספות כדוגמאת זכויות יוצרים, סודות מסחריים, סימני מסחר, מדגמים וכו'.

מכל המצאה ניתן לייצר רווח, בין אם על ידי יישומה הפיזי או על ידי מכירת הזכויות בגינה. הרציונאל מאחורי הקניית המונופול הוא הניסיון לעודד קדמה, פרסומים מדעיים ומחקרים. בהיעדר הגנת הפטנט הממציא שהשקיע במחקר ופיתוח ההמצאה, לא יפרסמה מתוך החשש לאבד את הנכס הכלכלי שבידיו.

 

פטנט כאחת מהגנות הקניין הרוחני

1

הבחנה בין הגנת פטנט להגנת זכויות יוצרים

לא פעם נוצר בלבול בין שתי הגנות הקניין הרוחני המוכרות ביותר בקרב הציבור – הגנת הפטנט והגנת זכויות היוצרים. לפיכך, להלן השוואה בסיסית בין השתיים:

 

פטנט

זכות יוצרים

על מה מגינים?

המצאה/מוצר/תהליך טכנולוגי חדש, מועיל, ניתן לשימוש תעשייתי ושיש בו התקדמות תעשייתית

ביטוי מקורי, יצירה מקורית (לדוגמא סיפור או אלגוריתם חכם)

מה ההגנה אוסרת על אחרים לבצע?

שימוש, הצעה למכירה, ייצור ומכירה של ההמצאה או דבר מה שדומה לה באופן ניכר. האיסורים המשפטיים מוגדרים ב"תביעות" בבקשת הפטנט

ביצוע פעולות אסורות ביצירה ללא אישור היוצר. לדוגמא שחזור, הכנת עבודות נגזרות, הפצת עותקים, הקלטה, ביצוע העבודה או הצגת היצירה בפומבי

לכמה זמן ההגנה תקפה?

עד 20 שנה מרגע הגשת הבקשה לרישום פטנט (בהתאם לתשלום אגרות עיתיות)

עד 50 או 70 שנה לאחר מות היוצר (בהתאם לסוג היצירה)

של מי הזכות?

לבעל האמצאה – מי שהפטנט רשום על שמו

לפי ס' 132 לחוק הפטנטים במקרים מסויימים כשהממציא הוא עובד, האמצעה והזכויות עליה יהיו בבעלות מעסיקו

 

יוצר התוכן המקורי (לדוגמא כותב הספר או מלחין השיר)

תנאים מקדימים להיווצרות ההגנה

רישום הפטנט בפועל בהתאם לאישור רשם הפטנטים ותנאי הכשירות המנויים בחוק הפטנטים

יצירת היצירה

(בישראל אין חובה ברישום הזכות או בשימוש בסימן © – כל הזכויות שמורות).

על מה לא חלה ההגנה? – יוצאי דופן

  • תגלית מדעית/גילוי (לדוגמא גילוי של זן ציפורים חדש)
  •  רעיון שיווקי
  •  בארה"ב רעיון שיווקי כשיר להירשם כפטנט
  • רעיון אבסטרקטי
  • תוכנת מחשב
  • נוסחא מתמטית
  • תהליך מחשבתי (לדוגמא- חיזוק הזיכרון)

 

  •  העתקות (העתק של יצירה לא יהיה מוגן כיצירה עצמאית)
  • יצירות ברשות הרבים (עובדות/נתונים)
  •  רעיון
  • תהליך ושיטת ביצוע
  • מושג מתמטי
  •  חדשות

 

מה כשיר להירשם כפטנט? במילים אחרות, האם באמת יש לי פטנט ביד?

בשל אופיה הטריטוריאלי של הגנת הפטנט, טרם הגשת הבקשה מומלץ לבחון את התנאים במדינה בה הבקשה מוגשת שכן, התנאים לרישום ישתנו ממדינה למדינה. חוק הפטנטים הישראלי מציב חמישה מאפיינים מקדימים להגדרת ההמצאה כפטנט:

המצאה – חשוב להבחין בין "המצאה" פטנטבילית שהיא מוצר או תהליך טכנולוגי הניתן ליישום או לשימוש (לדוגמא, הדפסה בחלל ללא כוח משיכה), לבין "תגלית" שאינה פטנטבילית שהיא תופעה שקיימת בטבע (לדוגמא, כוח הכבידה).

חדשנית – המצאה שלא פורסמה בפומבי בין אם בגבולות המדינה או מחוצה לה טרם הגשת הבקשה. פרסום שמפר תנאי זה הוא פרסום שמאפשר לבעל מקצוע ממוצע ליישם את ההמצאה לפי הפרטים שפורסמו. פרסומים שנעשו ללא ידיעת בעל ההמצאה, נערכו במהלך או למען תערוכה תעשייתית או הוצגו בהרצאה בפני אגודה מדעית, ייחשבו לחריגים להפרה, אולם, יחולו רק אם רשם הפטנטים עודכן לגביהם מבעוד מועד.

מועילה – המצאה המבצעת את המטרה אותה היא אמורה לבצע.

ניתנת לשימוש תעשייתי – המצאה שניתן ליישמה ולייצרה בתעשיה. אין חובה להצביע על שימוש תעשייתי ספציפי למען מילוי מאפיין זה.

בעלת התקדמות המצאתית – מדובר באותו הניצוץ שהופך את הההמצאה מרעיון יישומי למשהו בעל תועלת חברתית שנרצה להגן עליו. ס' 5 לחוק הפטנטים מגדיר זאת כ-"התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע, על סמך הידיעות שנתפרסמו לפני תאריך הבקשה".

 תהליך רישום הפטנט

2

הגשת בקשת רישום הפטנט היא תהליך מורכב שדורש דיוק מרבי ותכנון נכון

הגשת בקשה ורישום בפועל של פטנט, הינו תהליך ארוך ומסועף הדורש ידע, ניסיון ודיוק. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך פטנטים או בעו"ד מומחה, כדי למנוע עלויות מיותרות או טעויות שיהיה קשה לתקן. אבל בכל זאת, איך בנוי התהליך?

שלב הבדיקה המקדימה – לרוב מדובר בבדיקה כפולה שבוחנת האם:

1.      ההמצאה העתידה להירשם עדיין לא קיימת/פורסמה ברבים (מאפיין החדשנות).

2.      ההמצאה העתידה להירשם לא מפרה פטנט רשום במדינה בה מעוניינים להגיש את הבקשה.

למרות שמומלץ להסתייע במומחים לחיפוש פטנטים, ניתן לבצע גם בדיקה עצמאית שזמינה כמעט בכל מחשב ביתי. להלן מספר דוגמאות למאגרים חינמיים בהם ניתן לבצע חיפוש אודות פטנטים רשומים:

–  משרד הפטנטים האירופאי 

–   משרד הפטנטים הבינ"ל 

–   משרד הפטנטים הישראלי 

–   גוגל פטנטס 

– עריכה והגשת בקשת הפטנט למשרד הפטנטים במדינה הרלוונטית – ניסוח הבקשה כולל לרוב את תיאור המצב הקיים בתחום, תיאור מפורט של ההמצאה, שרטוטים ו"תביעות" המגדירות באופן מדויק על מה הממציא דורש לקבל זכויות. התאריך בו הוגשה הבקשה נקרא "תאריך הבכורה" והוא בעל שתי נפקויות: האחת, שכל פרסום של ההמצאה מתאריך זה ואילך לא יוכל להפר את מאפיין ה"חדשנות" ולפגוע באפשרות לקבל פטנט. השניה שאם בקשת הפטנט תאושר, ההגנה תחול רטרואקטיבית על כל הפרה שבוצעה החל מתאריך הבכורה ואילך.

בחינה של בקשת הפטנט ע"י משרד הפטנטים – מדובר בהליך "פינג פונג" בין הממציא לרשם הפטנטים, אשר במהלכו יכול הרשם להעלות שאלות והשגות פרוצדורליות ומהותיות ולאפשר לממציא להגיב ולהסבירן.

התנגדויות של צדדים שלישיים – שלב זה לא מתקיים בכל המדינות (לדוגמא, אינו קיים בישראל). בשלב זה ניתנת אפשרות לנציגים מהציבור להגיש התנגדות לאישור בקשת הפטנט.

חשוב לציין, שכל עוד בקשת הפטנט נמצאת בתהליך אישור וטרם אושרה, אין לבעל הפטנט כל זכות משפטית.

יתרונות וחסרונות הגנת הפטנט

כמו לכל כלי משפטי, גם לשימוש בהגנת הפטנט יתרונות וחסרונות, בהם מומלץ להתחשב בעת בחירת סוג הגנת הקניין הרוחני.

היתרון המובהק של הגנת הפטנט הוא שמדובר בהגנה חזקה, המעלה את שווי החברה ומעידה על היותה חדשנית וייחודית. כמו כן, רישום ופרסום ההמצאה תורמים להרתעה של מפרים פוטנציאליים. החסרונות העיקריים של הגנת הפטנט, הם אורך תהליך הרישום, עלותו, וחוסר הוודאות בנוגע לעמידת ההמצאה במאפיינים המוקדמים של חוקי הפטנטים. בנוסף, בתעשיות מסוימות כדוגמת תעשיית הביוטכנולוגיה, חשיפת הטכנולוגיה בפומבי מהווה סיכון מסחרי. מלבד זאת, הגנת הפטנט תקפה לפרק זמן מוגבל ואינה ניתנת לחידוש בתומו.

איפה לרשום את הפטנט?

כפי שכבר הוזכר, פטנט מקנה זכות טריטוריאלית לבעליו, ולכן הגנה זו תהיה תקפה רק במדינה בה אושרה הבקשה. בעת בחירת המיקום הגיאוגרפי לרישום הפטנט, מומלץ לבחון את השוק אליו פונה או מתכוון לפנות המיזם, ואת התנאים המקדימים לרישום ההמצאה במדינה בה רוצים להגיש את הבקשה.

אם המיזם מכוון לקהל לקוחות גלובלי, יש מקום לבחון את האפשרות להגשת בקשת רישום בינלאומית בהתאם לאמנת PCT (Patent Cooperation Treaty). חשוב להדגיש שרק בקשת הרישום היא בינלאומית ולא הפטנט עצמו, על הפטנט להירשם בכל מדינה ומדינה בהתאם לחוקיה.

בקשת פטנט בינלאומית מקנה למבקש ארכה, לרוב של 30 חודשים בהגשת הפטנט במדינות החברות באמנה. כך, כל בקשה שתוגש לאחת המדינות החברות באמנה במהלך ארכה זו, תיחשב כאילו הוגשה בתאריך בו הוגשה הבקשה הבינלאומית לראשונה. בנוסף, בקשה זו מאפשרת למבקש בחינה של המצאתו על ידי הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), כאשר בסוף הבחינה הארגון מפיק דוח מפורט ובו איזכורים בתחום ההמצאה במדינות השונות. כך, יכול הממציא להחליט בצורה שקולה, באילו מדינות כדאי וניתן לרשום את הפטנט. חשוב לציין, שהדוח שמופק במסגרת אמנת ה-PCT הינו המלצה בלבד ואינו מחייב את בוחני הפטנטים במדינות השונות. בישראל ניתן להגיש בקשת רישום פטנט בינלאומית תוך ייעוד בחינת הבקשה הספציפית לרשות החיפוש האמריקאית או האירופאית.

אלטרנטיבות לבקשת הפטנט

הגשת בקשה לרישום פטנט דורשת השקעה של זמן ומשאבים לא מעטים. לכן, במידה והממציא דל במשאבים עומדות לרשותו מספר אלטרנטיבות שיספקו לו הגנה, אך יש לזכור שהן תהינה פחותות מהגנת הפטנט הסטנדרטית.

נכון להיום, האלטרנטיבות הנפוצות לבקשת הפטנט הסטנדרטית הן:

– בקשה זמנית לפטנט/בקשה פרוביזורית (Provisional Patent Application) – מדובר בבקשה שקיימת רק בארה"ב. הבקשה מאפשרת לממציא לשריין "תאריך בכורה" למשך שנה ובכך לדחות את מועד הגשת המסמכים המלאים והתשלומים לבקשת הפטנט. שריון תאריך הבכורה מקנה לממציא אפשרות לחשוף את המצאתו בפומבי מבלי לדאוג להפרת מאפיין ה"חדשנות", ולקבל את ההגנה הרטרואקטיבית על הפטנט החל מתאריך הגשת הבקשה הזמנית. בקשה זמנית לפטנט זולה ופשוטה יותר להגשה ואינה נבחנת בפועל. היא מומלצת כאשר מעוניינים בחיסכון כספי או המשך פיתוח ההמצאה, במטרה להרתיע מתחרים או כשיש צורך להגן על ההמצאה באופן בהול. חשוב להדגיש שהגנת הפטנט תיכנס לתוקף רק לאחר אישור הבקשה המלאה, לכן, אם הבקשה לא אושרה הממציא לא יזכה בהגנה הרטרואקטיבית.

–  "פטנט קטן/נחות" (Utility Model/Petty Patent)הגנה זו קיימת בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה אך לא בישראל. מדובר בהגנה שדומה במהותה להגנת הפטנט אך פחותה בהיקפה ורלוונטית רק למכשירים פיזיים. היתרונות בהגנה זו הינם גמישות הקריטריונים לקבלתה, זמן ההמתנה הקצר עד האישור והמחיר הנמוך יחסית. עם זאת, זמן ההגנה קצר יותר ותקף רק ל7 – 10 שנים (בניגוד לפטנט שתקף ל-20 שנה), ובמדינות מסוימות הגנה זו מוגבלת רק לתחומים טכנולוגיים מסוימים. בנוסף, הבקשות לא עוברות בחינה קפדנית על-ידי רשות הפטנטים ולכן נחשבות ל"חלשות" יותר.

לסיכום, הגנת הפטנט הינה אחת ההגנות החשובות והנפוצות בעולם הקניין הרוחני. הגנה זו מספקת אפשרות לממציא לשמר "מונופול" על המצאתו ובכך מעודדת מחקרים מדעיים, קדמה ופיתוח טכנולוגי. הגשת בקשה לפטנט צריכה להיעשות בצורה מדוייקת ונכונה כדי להימנע מעלויות מיותרות וזמן מבוזבז. כדאי לשים לב שבפני הממציא עומדות גם אלטרנטיבות לבקשת הפטנט הסטנדרטית. בכל מקרה, טרם תחילת תהליך הגשת הבקשה לרישום הפטנט, מומלץ להיוועץ בעורך-דין או בעורך פטנטים, המתמחה בתחום ההמצאה עליה עתידה להיות מוגשת הבקשה.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Yana Sheinberg
יאנה הינה סטודנטית שנה שלישית לתואר כפול במשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. בזמנה הפנוי יאנה נהנית מפעילויות ספורט, יצירה וקריאה.
נגישות