קבלת מימון באמצעות המדען הראשי, תכנית תנופה

/, גיוס הון, סטארט-אפים, עמוד הבית/קבלת מימון באמצעות המדען הראשי, תכנית תנופה

קבלת מימון באמצעות המדען הראשי, תכנית תנופה

אפשרויות המימון העומדות בפני סטארט-אפים למימון הוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ) הן רבות: גיוס כסף ממשפחה וחברים, גיוס ממשקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון-סיכון, הלוואות שונות מבנקים ועוד. אפשרות מימון פופולרית נוספת היא קבלת מימון מהמדען הראשי. במאמר זה אסקור את דרך המימון הבולטת המוצעת על-ידי המדען הראשי, תכנית תנופה.

תעשיית ההיי-טק מהווה ענף מרכזי בכלכלה הישראלית וקיימת חשיבות לקידום מיזמי סטארט-אפ חדשים. ישראל ידועה כ-"Start-Up Nation", מדינה המתאפיינת ביזמות רבה ורעיונות חדשניים. לכן, קידום היזמות בישראל הוא אחת המטרות החשובות שזוכות לתמיכה ממשלתית, בעיקר מכיוון שאחד הקשיים הבולטים שיזמים מתחילים נתקלים בהם הוא נושא המימון.

ייעודה של לשכת המדען הראשי היא "הבטחת שגשוג כלכלי באמצעות חדשנות טכנולוגית", ובין מטרותיה העיקריות ניתן למנות את: חיזוק המחקר והפיתוח בתעשייה הישראלית, קידום היצוא ושימור מקומה של מדינת ישראל בחזית החדשנות העולמית.

לשם קידום המטרות האמורות, מציעה לשכת המדען הראשי מגוון מסלולים שנועדו לעודד את הסטארט-אפים שזוכים למימון להתפתח ולהתקדם על פי יעדים שהלשכה מציבה להם. בין המסלולים המוצעים: קרן המו"פ, מסלולי מגנ"ט, תכנית תנופה, תכנית החממות והתוכניות הבינלאומיות.

מאמר זה יתמקד במסלול המימון עבור יזמים המכונה "תכנית תנופה". תכנית זו מעודדת יזמות טכנולוגית בשלב הקדם מחקר ופיתוח, ומטרתה לסייע במימון מיזמים טכנולוגיים הנמצאים בשלבי ה-"pre-seed". הסיוע של תכנית תנופה ניתן, בין היתר, לצורך פיתוח ומחקר של האבטיפוס, בחינת הישימות העסקית של המיזם והגנה על הקניין הרוחני של היזמים, כל זאת, כדי לשפר את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ לגייס מימון ממשקיעים פוטנציאליים ולאפשר את המשך הפיתוח של המיזם.

בכדי להיות זכאי לקבל מימון מתכנית תנופה יש לעמוד בתנאים שמציב המדען הראשי:

  • על היזם להיות יזם פרטי או קבוצת יזמים תושבי ישראל המתגוררים בה בדרך קבע, בני 18 לפחות במועד הגשת הבקשה.
  • על החברה להיות רשומה בישראל והבעלות בחברה בידי אנשים פרטיים – בחלק מן המקרים אין חובה לרישום החברה ולא תמנע קבלת מענק.
  • החברה (או מיזם) צריכה להיות בתחילת דרכה, כלומר במצב שאין לה עדיין מכירות או שקיבלה השקעה משמעותית.
  • על המיזם להיות בתחום הטכנולוגיה ולהוביל פיתוח מוצר חדש או מוצר המהווה שיפור מהותי של מוצר טכנולוגי קיים.
  • תנאים מהותיים נוספים הם שהמיזם יהיה בעל מרכיב של פיתוח טכנולוגי, ושהחברה לא קיבלה בעבר מימון מהמדען הראשי. מידע נוסף על תנאי הזכאות ניתן לקבל בנוהלי תכנית תנופה.

אמות המידה לפיהן נבחן הבקשה:

  • היזם וצוות הפיתוח – ככלל, התכנית מעניקה את המענק ליזמים בעלי כישורים המתאימים לפיתוח מיזם. בין היתר ישנה חשיבות להשכלה, כישורים מקצועיים, ניסיון קודם ויכולת להקדיש זמן למיזם.
  • השוק וההזדמנות העיסקית – ישנם רעיונות רבים שנחשבים לרעיונות מבריקים, אך מה קורה אם כבר חשבו על הרעיון שלכם? האם קיים בכלל שוק למוצר אותו אתם מציעים? האם מחיר המוצר ישקף את הביקוש? כל אלה שאלות אותן בוחן המדען הראשי, ובהכרעה בשאלות ניתנת חשיבות למספר קריטריונים, ביניהם: גודל השוק העולמי וקצב צמיחתו, נתח השוק הצפוי למוצר, התרומה לייצוא, יתרונות המוצר ומחירו בהשוואה למוצרים מתחרים.
  • המודל העיסקי – כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת מימון יש להציג מודל עיסקי מגובש למימוש הפוטנציאל המסחרי של הרעיון.
  • המוצר והטכנולוגיה – יש לוודא כי הטכנולוגיה חדשנית ואינה פוגעת בקניין רוחני או פטנטים קיימים.

להלן גרף המתאר את מספר הפרויקטים שהוגשו מול מספר הפרויקטים שאושרו לתוכנית תנופה:

2

http://www.economy.gov.il/Publications/Publications/DocLib/chief-scientist-programs-2013.pdf

תקציב התוכנית:

3

http://www.economy.gov.il/Publications/Publications/DocLib/chief-scientist-programs-2013.pdf

התמיכה הכלכלית הניתנת במסגרת התכנית:

התמיכה הכלכלית המוצעת היא סיוע כספי "בשיעור של עד 85% מהתקציב המאושר ועד לתקרת מענק של200,000  שקלים". לדוגמא, אם הערכת התקציב של מגיש הבקשה/היזפ הינה 10,000 ש"ח, אז המקסימום שהמדען הראשי יעניק הוא 85,000 ש"ח. השימוש בכספי המענק מיועד לתשלום עבור חומרים, תכנית עסקית, רישום ועריכת פטנטים, קבלני משנה, יועצים טכניים, יועצי שווק, והצגה בתערוכות. המענק לא מיועד להוצאות שכר ותקורה מנהלית כגון: שכר דירה, ציוד משרדי.

יתרונות וחסרונות לקבלת מימון מתכנית תנופה:

יתרונות:

לא הלוואה, לא מניות: אחד מהיתרונות הבולטים של קבלת מימון על-ידי המדען הראשי, הוא העובדה כי המדינה שלא כמו משקיעים פרטיים, אינה מבקשת בתמורה למענק מניות בחברה בה היא משקיעה. לעומת זאת, משקיעים אחרים מעוניינים להבטיח את כספם, ולצורך כך הם יתנו את סכום ההשקעה, בין היתר, בתמורה למניות. בנוסף, לעומת הלוואה מהבנק, אם המיזם לא מצליח, המדען הראשי לא מבקש החזרה של המענק. לעובדה זו חשיבות רבה עבור יזמים רבים שאינם רוצים לסכן את הונם או לחילופין להידרש לדילול מניותיהם בחברה. במובן זה, כספי מדען לא חושפים את החברה או בעלי המניות שלה לסיכון של חובת החזר הכספים במקרה של כישלון הסטארט-אפ. המדען הראשי מבקש תמורה בצורת תגמולים מהכנסות עתידיות.

הפגנת אמון: יתרון נוסף הוא מה קבלת המענק אומרת למשקיעים פוטנציאליים: "אנחנו כבר נבדקנו על-ידי גוף ממשלתי (אשר במקרה זה הוא סוג של משקיע) וקיבלנו את הכסף". קבלת המענק מראה הפגנת אמון, ולעתים קרובות משמשת כעידוד עבור משקיעים אחרים שיודעים כי הם מתמודדים עם חברה מאורגנת למדי שנבדקה על ידי לפחות "משקיע" אחד נוסף.

חסרונות:

תנאים והעברת קניין רוחני: החסרון בקבלת מענק הוא כי במסגרת תכנית תנופה, על המיזם לקבל על עצמו את הוראות "חוק המו"פ" (חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד- 1984).

לפני תיקון חוק המו"פ, קבלת מימון מהתוכניות השונות שהציע המדען הראשי, חייבה את החברות להשאיר בישראל את הקניין הרוחני שפיתחו באמצעות המענק. העברת הקניין הרוחני מחוץ לישראל הייתה חייבת באישור המדען הראשי והייתה מלווה בקנס גבוה. יזמים אשר ביקשו לבצע בשלב מסוים אקזיט חלקי או מלא, על ידי משקיעים זרים, לא יכלו לממש את תכניתם בשל מגבלות חוק המו"פ.

חוק המו"פ תוקן בשנת 2012 כדי להתמודד עם הסייג שאסר על הוצאת ידע מחוץ לישראל. החוק החדש מראה על הבנה כי החברות של ימינו פועלות בעולם גלובלי. בעבר חוק המו"פ לא הגביל את גובה התשלומים שיש לשלם למדען עבור הוצאת ידע מחוץ לישראל דבר אשר הותיר את המשקיעים באי וודאות. כיום, חברה שנמכרת משלמת לא יותר מפי שישה מהסכום שקיבלה מהמדינה. המחיר יורד לפי שלושה בלבד אם במסגרת עסקת הרכישה היא משאירה בישראל מרכז פיתוח ובו 75% מהעובדים שהועסקו בחברה. לדוגמא במידה והחברה משאירה מרכז פיתוח בארץ ובו 75% מהעובדים שהועסקו בחברה, תצטרך להחזיר עד ל-300,000 ש"ח עבור המדען הראשי.

לסיכום, תכנית תנופה מהווה דרך מצויינת עבור יזמים מתחילים למצוא מימון עבור המיזם שלהם בשלב מוקדם, התכנית יכולה להוות קרש קפיצה לקבלת מימון נוסף והצלחת המיזם.

אין לראות במידע המוצג כייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. המידע עשוי להיות לא מעודכן ולהשתנות בכל עת ללא הודעה מראש או בדיעבד.

אודות המחבר:

Mali Topchiashvili
סטודנטית למשפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. בזמני הפנוי אוהבת לתרגל יוגה, לרוץ ולטייל בארץ.
נגישות